הרבנית

"הילד שלי חזר מהמזרח", הפלטתי צרחה קלה בחלל המשרד, כששמעתי את ההודעה בטלפון הנייד.

מזל שההוא לא עבד באותו הזמן, הוא לא חייב לדעת.

אז, הוא חזר, ומייד התקשר.

הגיע אליי מיד לאחר שחזרתי ממשמרת הערב.

עוד לא הספקתי להגיע למקלחת, פתחתי לו את הדלת בחולצה לבנה וחוטיני מנומר. בלי לאמר מילה, מצאנו את עצמנו חבוקים, מלוטפים, מנושקים, נשיקות של חיבה, געגוע, אהבה ותשקוה.

הרגשתי את הזין שלו מיתמר ועולה מבעד לג'ינס שלבש, התרחקתי קלוץ מרגישה לא נוח כי מערכת המיזוג במשרד הושבתה בדיוק היום לצרכי שיפוצים.

הוא לא ויתר, משך אותי בחזרה לזרועותיו, מלטף את כל איברי גופי, ואני נאנחת בתענוג.

מנסה להתרחק ממנו שוב, ואומרת, "תן לי ללכת להתקלח".

והוא אמר, "כן, לכי להתקלח, את מרשה לי להרגיש בבית?"

"בוודאי", עניתי בעודי פושטת לנגד עיניו את החולצה ומורידה את החזיה, חשה את עיניו נחות עליי והרגשה חמימה פושטת בגופי, שוב מושך אותי אליו, ואני חשה את חום זכרותו פועם, חולצת עצמי מהתחתונים,  והוא שולח ידו ומלטף תא האיזור הלח, בירכיי פקות, ראשי סחרחר עליי, אין בי הכח להרחיקו ממני, נשענת עליו, מחככת ישבני בבד הג'ינס הצפוף.

הוא מתפשט גם הוא ומוליך אותי אל המקלחת.

מלטף, אוחז, מנשק, מחרמן, נוגע בכולי, ולא רק בידיו.

אני מתכופפת ולוקחת את הזין שלו בפי. הוא יצא לא מזמן מהמקלחת וריח הניקיון של עורו מכה באפי. טעם רענן של נקיון. לוקקת את כולו, מכניסה, אותו לפי ושואבת, הוא נמתח מנסה להיכנס כמה שיותר ואני כמעט נחנקת. כלי מרשים יש לו.

הוא מתכופף אליי, מושך אותי אליו, נושק לי על הפה, העיניים, האף מחייך אליי, שולח יד לעבר כפתור הדגדגן שלי, ואני גונחת, מסובבת אות ואני מתכופפת, מוכנה לחדירה.

הוא מגשש לפיתחי ובאחת נכנס במלוא גודלו ובמלוא עוצמתו.

הוא צעיר, יש לו כח והוא מחזיק מעמד בעודי גונחת, צועקת שורטת את החרסינה, נשענת על הברכיים, עוד דחיפה, עוד דחיפה והוא בשלו. אני משיכה להעיר את השכנים, עוד דחיפה, והוא גומר, באנחה.

בירכיי פקות ואני נופלת על רצפת המקלחת , מקופלת, נושמת בכבדות, הוא מתיישב לידי, אוסף אותי אליו, נושק לי בעדינות.

אחר כל קם ומשאיר אותי להתקלח.

כשיצאתי מהמקלחת עטופה בחלוק, שיערי לח, ישב מול המחשב, מנסה לבחור מה לשמוע. בסופו של דבר נפלה הבחירה (כמובן?) על הפינק פלויד. והוא נסוב לעברי בחיוך- אז מה עבר עלייך בחודשים האחרונים?

ספרי, דברי, לא ויתר ואני לא רגילה לדבר על עצמי, נבוכותי.

גלגלנו שיחה, הוא על כיסא המחשב, בג'ינס ללא חולצה, ואני על המיטה בחלוק אמבטיה.

לפתע רכן לעברי, הסיט קווצת שיער שנשמטה על עיני, ונשק לי, ברגיעה, בחום. לא נשיקה סוערת, לא מפתה, אך כובשת.

עד מהרה שינתה הנשיקה את אופייה והפכה לסוערת הרבה יותר, הוא דחך אותי למיטה, פתח את קשורי החלוק. עמד מביט בגופי העירום  ואני הבטתי בפניו, בעיניו ראיתי מעט יותר מתשוקה גרידא.

הפשיל מכנסיו ועמד שם מלא בעזוז ואני נשקתי לו שוב.

ולא חדל עד ששוב דחף אותי למיטה פשק רגליי ובאצבעותיו, הביא אותי כמעט אל השיא בגניחות עזות. קרב פניו ובנשיפה לתוך אזני אמר – תצעקי, אני רוצה לשמוע אותי מתפרקת לגמרי, ואז חדר לתוכי בעוצמה.

ואני צעקתי, גרוני ניחר עם כל חדירה נוספת לעומקיי.

הו, איך שאני, ודחיפותיו לתוכי הפכו תכופות יותר ויותר, עד שהתפרק גם הוא ונח עליי לכמה רגעים, וקם להתקלח.

אני עוד הייתי צריכה לאסוף את עצמי, מפוזרת בכל המיטה.

ברקע עוד התנגן לו- See Emily Play  של פינק פלויד.

כשחזר מהמקלחת השתרע בגבו על המיטה על פניו חיוך חתולי.

"שכב על הבטן" אמרתי, והוא בלי שאלות התהפך.

מסכתי ידיי בשמן, והחילותי מעסה את גבו, וזרועותיו עד ששמעתי נשימתו רגועה והוא כולו כחומר בידי היצור, בידיי.

כיסיתיו, וזחלתי אף אני מתחת לשמיכה.

לפנות בוקר חשתי את רגלו פושקת את רגליי, שפתיו נושקות את שדיי, ואצבעותיו מפשפשות בי שוב.

הפעם זה היה קצר יותר, רגוע יותר.

כשסיימנו את עניינו בשלישית, שלא הייתה פחות טובה מקודמותיה התלבש והלך.

לא לפני שנק לצווארי וריחרח את אזני.

ובבוקר קמתי כשהעיגולים השחורים מתחת לעיניי כמעט לא קיימים, ועור פניי חלק כפניו של תינוק,  והאת החיוך הרחב על פניי לא ניתן להסתיר.