הרבנית

אני לא יודע למה, אולי בגלל החום, אבל אדונך חרמן היום. זו לשון ההודעה שהתקבלה אצלי באמצע יום העבודה. חייכתי לעצמי, כולי תקווה והחזרתי לאדוני תודה על המידע.

לאחר סוף יום העבודה שלו, אני מקבלת עוד הודעה, תהיי מוכנה.

להודעה כזו, אני כבר מראש יודעת, אין צורך לענות.

עפתי למקלחת, מנקה את עצמי מכל הכיוונים, מכוונת את ראש המקלחת אל כל החורים.

מתנגבת בזהירות, וממתינה עירומה, רק עם קולר, ליד דלת הכניסה הפתוחה קלות.

הדירה חשוכה כולה, רק נרות מסביב, וברקע  אניגמה, je suis a' toi = כולי שלך.

הוא נכנס, נעצר לידי, איני מרימה מבט, חשה את ידו על ראשי, מלטפת.

כלבה טובה, בואי. הוא מושך בקולרי.

אני על ארבע הולכת אחריו כמו הכלבה הצייתנית שאני אל חדר השינה וממתינה למרגלות המיטה.

הוא מתיישב, ומושך את ידיי לאחור, קושר את שתיהן מאחורי גבי.

תעלי על המיטה הוא אומר לי.

אני מטפסת, מרגישה מסורבלת מעט, ואדוני, עוזר לי במכה על הישבן.

רגליים מקופלות, אומר לי.

אני מקפלת את שתיהן, תוך כדי פישוק רחב.

לאחר שקשר את שתי רגליי, הוא משכיב אותי לאחור, מפשק את רגליי עוד יותר.

תני לי להתבונן בך, הוא הוא אומר ומתרומם.

עיניים עצומות, הוא מורה לי ומניח עליהן מסיכה שינה.

מממ... מה אדוני מתכנן לי? אני תוהה ביני לביני, לא אומרת מילה, כולי ציפיה.

חשה לטיפה קלה, נגיעה של נוצה עוברת בעדינות על גופי, מתנוך אזני, לאורך קו הלסת שלי, הצוואר שלי.

זרמים חשמליים עוברים בגופי, חשה את דמי מתחיל לזרום במהירות, את נקודת המפגש בין רגליי מתנפחת, מתמלאה ברטיבות, הריח שלי חזק מכה באפי.

הוא מתעכב באיטיות גמורה על הכתפיים שלי. אני מצטמררת, נשימתי הופכת מהירה, כבדה יותר, אני גונחת, נאנחת, מתאפקת שלא לקרוא בקול.

השששש....הוא לוחש לי.

שתי ידיו אוחזות בירכיי, מפשקות אותן לחלוטין, ואני חשה את לשונו צוללת ומשחקת עם הדגדגן שלי, ואני מתפתלת אחוזה בקשירותיי, הוא מניח יד אחת על בטני להרגיע אותי, ואת אצבעות השניה הוא דוחף אל הכוס שלי מסובב כלפי מעלה ומתחיל לנגן על הנקודה ההיא.

הגוף שלי נקשת כלפי מעלה, והוא דוחף אותו בחזרה כלפי מטה.

נושך בעדינות בשיניו את הדגדגן שלי, ואומר, תגמרי, עכשיו.

ואני, כתמיד, ממושמעת להוראותיו, מטפסת בשבריר שניה אל השיא וגומרת בפיו, משפריצה לתוכו את רטיבותי.

הוא יונק ושותה ובולע אותי, ממשיך לשחק באצבעותיו, בלשונו, בשיניו, בפיו, ואני לא מפסיקה לגמור, לא מפסיקה להשפריץ אל תוך פיו שלא הרפה ממני, נוסקת אל השמים משיא אל שיא, מפרפרת בין אצבעותיו ולשונו המיומנות להפליא.

לבסוף הוא מתרומם, אצבעותיו עדיין בתוכי מתפתלות בתוכי, מפתלות אותי, אני לא מפסיקה לגמור פעם אחר פעם, שוב ושוב, הוא נושק לי, מניח שפתיו על פי,  בלשונו פותח את שפתיי ושופך אליי בחזרה את כל מה שלא בלע הוא ממני.