חם היום.
המזגן במשרד החליט לשבות היום, ואני הלכתי למכולת לקנות משהו קר לשתיה.
מביטה במקררי הקרטיבים ובוחרת קרטיב דובדבן בחיוך קל.
כשאני מגיעה למשרד, אני מקלפת אותו מעטיפתו מעבירה לשון עליו ומכניסה אותו אל פי.
מצלמת ושולחת לאדוני.
מגרה, הוא עונה לי.
בדרך חזרה הביתה, תעצרי בקיוסק ותקני, שלוקים, או גומיגם, הוא מורה לי.
בבית, אדוני, אני מודיעה.
הגומיגם במקפיא? הוא שואל.
כן אדוני.
אני מצפה לתמונות הוא אומר לי.
כן אדוני, אני עונה.
אני מקלפת את הקרטיב מעטיפתו, חם היום והוא ממהר להפשיר.
מעבירה אותו על צווארי, עוצמת עיניים מתענגת על תחושת הקור הצורבת, על כתפיי, חזי, שדיי. מתלטפת על הכתר העוטף את הפטמה, מצטמררת מהקור, חשה את הפטמות מזדקרות.
נוגעת בעדינות לרגע בפטמה אחת, ואחר בשניה. בשלב זה הקרטיב זולג נוזל על גופי, משאיר פסים של צבע ודביקות שנעימה לעורי באופן בלתי מובן ובלתי הגיוני.
חוזרת לפטמה הראשונה, סובבת סביבה, מתעכבת לשניה עליה, וממריאה בגמירה, מתעשתת, ושוב בפטמה השניה, מענגת אותה, לא נוגעת בשוב איבר בגופי למעט עם הגומיגם, ושוב ממריאה בגמירה שניה.
עוברת עם הקרטיב על בטני, צדי גופי, מדמיינת כיצד אדוני היה נוגע בי, מעביר את הקרטיב לאט על עורי, נהנה לראותני מצטמררת, את ההנאה הפרושה על פניי, מתאפקת שלא להוציא גניחה רמה מפי.
גופי מתפתל, גבי נקשת, רגליי נפשקות, ואני מוכנה לקראת...אין לי מושג מה.
חם, הקרטיב ממהר להיעלם, מרימה את אגן ירכיי, ועוברת איתו בין רגליי.
תחושה קור עזה, צורבת, מזכירה לי... עונש שלא הייתי רוצה שוב לחוות, ובכל זאת, הצריבה הזו מענגת אותי, ואני ממשיכה, כבר לא נותר מהקרטיב כמעט כלום, עוברת בסיבוב על חור התחת, מנסה להשתלט על עצמי, וכמובן לא מצליחה ושוב גומרת.
בעיניים עצומות לרווחה, עוברת לדגדגן, שכבר מוכן ומזומן, מתרוממת לשיא נוסף, ואת יתרת הקרטיב, והסוכריות דוחפת לתוך המנהרה החמה, החמה הצפופה שהמתינה בסבלנות לתורה, ואני קופצת בהנאה, למגע הקור, המהווה ניגוד חריף לחום הפנימי שלי. אני נקשתת, מתפתלת, תחושת הקור והצריבה, מעצימות את ההנאה שתוגברה בציפיה.
המגבת תחתיי, מתלחלחת, נרטבת ומתלכלכת ממיצי כוס נוטפים וקרטיב במגוון צבעים.
לאחר טילטול וגמירה עזה, אני אוספת את סוכריות הגומי שנותרו בין רגליי אל פי, ומוצצת בהנאה גמורה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
