לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הרבנית


"...ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2013

עוד יום רגיל


היא חזרה הבייתה מיום עבודה ארוך ומתיש במיוחד.


שלחה הודעה שהיא בבית ונכנסת למקלחת להתרענן.


המתינה עוד כמה דקות לראות שאכן ההודעה התקבלה
ונקראה, ואם יש תגובה.


מאחר שלא הייתה תגובה, התפשטה בזריזות, ונכנסה
אל המקלחת.


היא עצמה את עיניה, נותנת למים לשטוף את
עייפותה, ללטף בעדינות את עורה, לחבוק אותה.


עמדה כך מספר דקות, ולאחר שחשה מעט יותר
מאוששת, החלה לחפוף את שיערה הארוך. לרגע חשה רוח קרה ודקה לאחר מכן דלת המקלחון המרווח
נפתחה ונסגרה, והיא חשה את גופו לצידה. עיניה עדיין עצומות, נותרה על עומדה ללא
תנועה. אצבעותיו המיומנות עיסו בעדינות את קרקפתה, מסלקות את שאריות השמפו משיערה.


לאחר מכן, ידיה הושענו על אריחי האמבטיה, וגופה
סובן בסבלנות וללא חיפזון ולאחר מכן נשטף כשכפות ידיה עדיין שעונות על הקיר. שמעה
אותו מסתבן במהירות, נשטף, וסוגר את המים. יצא לרגע, שמעה את איוושת המגבת על
גופו, ואז שלח יד ולקח אותה לכיוונו. בצעד בוטח, ובעיניים עצומות פסעה לעברו, אל
המגבת הרכה שחיכתה לה בחיבוקו. הוא יבש את עורה בתנועות ארוכות וממושכות.


וכשהייתה יבשה לשביעות רצונו הוליך אותה, אל
חדר השינה והשכיב אותה לאורך המיטה, במרכזה. הניח על עיניה מסיכת שינה ומשך את
ידיה מעל ראשה, כל אחת כלפי תמוכה אחרת של המיטה ואזק אותן. אחר פשק את ומשך אותן כלפי
מטה, כך שגופה היה מתוח על המתוח אל התמוכות האחרות של המיטה, ואזק אף אותן, כל
אחת בנפרד, אל תמוכה.


אחר עמד, כפי הנראה התבונן בה וחשב, משום שלא שמע
רחש תנועה בחדר השינה למעט נשימתו המהירה.


כך עמד מספר דקות, והיא רק מהמחשבה עליו עומד
ומתבונן בה הפכה להיות חסרת מנוחה, מגורה יותר ויותר, חשה את הזרמים העולים
בשיפולי בטנה, גורמים ללחותה להפוך לרטיבות עצומה.


מזרן המיטה נכנע תחת משקלו, והיא הרגישה את
גופו נמתח ליד שלה. הוא רכן כלפיה ונשף באזנה, יודע טוב מאוד מה זה עושה לה, שפתיה
נפשקו והיא שאפה נשימה עמוקה.


אצבעותיו טיילו נוגעות לא נוגעות על פניה,
עוברות לצווארה, כתפיה, שדיה, מתעכבות על פטמותיה, סובבות סחור סחור, ונעצרות למעט
יותר משבריר שניה על כל קצה מזדקר, צמא למגע.


בתגובה למגעו גופה נמתח בפיתולים ללא יכולת
תנועה שכן היה פרוש על המיטה קשור ואזוק, מסור לידיו המלטפות ולרחמיו.


הוא הרכין את ראשו לפתע ולשונו עברה בחטף על כל
פטמה, והיא גנחה חרישית. אצבעותיה המשיכו בטיולן על עורה, נוגעות לא נוגעות,
מרחפות, היא חשה את חום גופו והמגע הלא נוגע שלו, וזה הטריף אותה, אילו יכלה הייתה
מקשת את גבה, מפתלת את רגליה, מושכת את הסדין מתחת לידיה, אך היא הייתה כפותה.


אצבעותיו הגיעו אל החיבור שבין רגליה ולמרבה
הפתעתה, עקפו והמשיכו במסען מטה על עור ירכיה, הוא התרומם מהמיטה לצידה, אולם חשה
את משקלו בתחתית המיטה, כמו התיישב לרגליה. אצבעותיו המשיכו לטייל על רגליה אולם
עתה נוספה להן נשימתו החמה על עורה.


הפעם המסע שינה כיוון והחל לעלות מעלה. נשימתה
שכבר הייתה מהירה, התקצרה עוד, וכמעט הפכה מייבבת, בתחינה. אצבעותיו הגיעו אל
המפשעה שלה, ופשקו את השפתיים, כמגלות אוצר נפלא משחקות, מדגדגות, חוקרות, בולשות
ופולשות אל תוכה, ניסתה להרים את אגן ירכיה בתגובה, להיענות למגעו, והוא נענע
בראשו וצקצק בלשונו. הוא המשיך במסע החקר שלו, בעוד לשונו מצטרפת אל אצבעותיו,
חוקרת, טועמת, יונקת, מוצצת, שותה אותה. חשה את גופה מטפס אל השיא, מתחיל לרטוט
ברעידות של טרום גמירה, והוא התרחק ממנה, ממתין לה שתירגע.


מה? היא גנחה, למה?


כשאני אחליט, הוא לחש לה.


תשובתו הורידה אותה בחבטה ארצה. עדיין נושמת
בכבדות, עיניה מכוסות, לא שומעת מאומה למעט נשימתו המהירה, ובין לבין, חדרו לפתע
צלילי מוזיקה ענוגה מחדר המגורים.


לא זכרה שהפעילה את המערכת. ניסתה להזכר, מטה
ראשה, זה הקל עליה להתאושש מעט, אולם עד מהרה, חזרו אצבעותיו ולשונו לסורן,
והמשיכו בתומן ובמעשיהן. מאחר שכבר הייתה כל כך מגורה, לא היה עליו  לטרוח יתר על המידה, ועד מהרה שוב גופה החל
לרעוד בתגובה למגעו.


ושוב, הרחיק עצמו ממנה, שניה לפני שהגיע. הוא
הכיר את הגוף שלה, כל כך טוב.


הפעם הייתה זקוקה לקצת יותר זמן בכדי להירגע.
להחזיר נשימה ולגופה להפסיק לרעוד.


ושוב הוא חזר אליה, הפעם גם לא נתן לה לטפס כל
כך מהר מעלה אל השיא.


בעדינות, במיומנות, בסבלנות ללא קץ, מטפל בה
ובגופה ברגישות ובעדנה.


וכשהחל גופה לרטוט וכבר הייתה בלי אוויר
לנשימה, שוב הרחיק את אצבעותיו ולשונו ממנה.


למה? היא שוב שאלה בקול חסר נשימה.


חשה את גופו משנה תנוחה.


את יודעת למה. אמר לה בקול נוקשה וחדר לתוכה
בהפתעה, לוקח אותה איתו אל מעבר לגבעה, מעבר לאלוימפוס אל השמים המתפוצצים באלפי
כוכבים של עונג מטרף והנאה.  

נכתב על ידי , 2/5/2013 20:12   בקטגוריות סיפורים שלא קרו מעולם. בינתיים.  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בת: 57

ICQ: 6055589 




49,085
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להרבנית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הרבנית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)