לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הרבנית


"...ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2013

שרה ביילע # 5


באיזה שהוא שלב,
הפסקתי לכתוב לכתוב אירוטיקה.


 


זה לא נכון לגמרי,
משום שאני כותבת לאדוני אירוטיקה בלי סוף. חיה ונושמת אותה עבורו, בשבילו ולמענו.
כמו גם למעני, עבורי ובשבילי. אבל את מה שאני כותבת שם, אליו, אין בי רצון להוציא
החוצה אל הקהל הרחב. כמו נשאר זה, בין ובתוך ארבעת הכתלים האינטימיים שביני לבינו.
אין לי אירוטיקה לכתוב החוצה, אל הקהל הרחב. זה לא שהפכתי חרמנית או סקסית פחות,
זה פשוט מנותב למקום שאליו זה מיועד.


 


לכן, יש המתלוננים
שאני מפרסמת כאן סיפורים של אחרים. הם לא מבינים.


 


*** 


 


פרק ראשון


פרק שני


פרק שלישי


פרק רביעי


 


 


 


שרה ביילע באה למשרד, והראתה לי את הקונדום עם הזרע של בעלה.

"תבלעי את הזרע מהקונדום"

שרה הייתה קצת המומה מהפתעה ובלעה את הזרע.

"את הקונדום הריק, תזרקי בפח האשפה שליד השולחן שלך, ועד 2 תתאמני על הסרטון השלישי בדיסק שלך, אם את צריכה משהו - תשיגי לבד"

בצהריים, שרה נכנסה למשרדי מוכנה. היא התיישבה על הכסא שמולי, הרימה שתי רגלים על השולחן, ומהתיק שלה, הוציאה מלפפון עבה, ואיתו התחילה לאונן.

יד אחת מכניסה ומוציאה את המלפפון מהכוס שלה, והשניה משחקת לעצמה בחזה.

שרה התחילה להתנשם, והמלפפון כבר התחיל להבריק מרוב מיצים, הנשימה שלה התחילה להיות כבדה וניכר היה שהיא מנסה בכל כוחה לא להרעיש במשרד.

ואז היא גמרה, ונשפכה על הרצפה. שרה התחילה, כמו שראתה בסרטון, לאכול את המלפפון.

"תחשבי שזה הזין שלי ותענגי אותו"

שרה עצמה את העיניים וליקקה את המלפפון עד שלא נשאר עליו מהמיץ של הכוס שלה אפילו טיפה, ואז היא אכלה אותו.

"מחר, אל תביאי כריך מהבית, אנחנו יוצאים לאכול בחוץ"

למחרת, כששרה הגיעה לעבודה, כמו כל יום היא באה להראות לי מה היא לובשת, היום אמרתי לה להוריד את התחתונים, ולהיות מוכנה ליציאה לצהרים בדיוק ב12

"טוב אדוני"

"את יודעת מה זה להיות מוכנה?"

"לא אדוני"

"אז ככה, בכל חצי שעה, את מכניסה את היד את מתחת לחצאית ומאוננת, בלי לגמור, בסיום את מלקקת את האצבעות, ב12, את מאוננת פעם אחרונה ועומדת ליד דלת חדרי עם התיק שלך מוכנה ליציאה"

הלכנו לקניון, עשר דקות הליכה מהמשרד, בקניון, לקחתי אותה לחנות לחיות מחמד.

בדלת הכניסה אמרתי לה: "אנחנו הולכים לקנות לך קולר, את תצטרכי לבחור, ולשאול אותי אם אני מסכים לבחירה שלך, ברור?"

"כן אדוני"

נכנסנו, ליד הסטנד עם הקולרים היא התחילה לרעוד.

"תבחרי" אמרתי לה

"בבקשה אדוני, תן לי רמז"

"תנסי לחשוב איך זה יתאים לכל הבגדים התחתונים הסקסיים שאת לובשת לכבודי"

בחשש, שרה לקחה מהסטנד 2 קולרים, אחד אדום ואחר שחור, שניהם עם תוספת ניטים.

"אני מקווה שאלו יתאימו, אדוני"

"תמדדי!"

"כאן?"

"את יכולה לשאול אם יש להם חדר הלבשה....."

שרה מדדה אחד, מנסה להסתתר שלא יראו אותה.

"זה מתאים, אדוני, אני חושבת"

"בסדר" אמרתי  לה, "עכשיו צריך רצועה לכלבה"

"בבקשה אדוני" התחננה שרה ביילע, "למה רצועה?"

"כי כך הולכים עם כלבה לטיול, את זוכרת? כשמתחשק לי את זונה וכשבא לי את כלבה"

שרה הורידה מהמדף רצועה נשלפת עם קפיץ מחזיר כזה.

"טוב" חייכתי אליה, "תשלמי ותצטרפי אלי בחוץ, אני מחכה לך", ויצאתי החוצה.

כששרה יצאה, עם השקית של חנות חיות המחמד, שאלתי אותה: "איפה הקולר?"

"בשקית, אדוני"

"טעות, כלבה, הקולר צריך להיות על הצוואר שלך, וכמובן תבחרי את זה שתואם לחזיה שלך"

"אבל כאן? בפרהסיה? בבקשה אדוני, בבקשה"

"כן, כאן ועכשיו ומיד!"

עם דמעות בעיניים שרב לבשה את הקולר האדום, מנסה, לא כל כך בהצלחה להסתיר אותו.

"הולכים לאכול" אמרתי לה והובלתי לאיזור האוכל המהיר, שם הושבתי אותה ליד שולחן והזמנתי לי המבורגר ולה מנה של ציפס.

"את הצ'יפסים, את צריכה לטבול לפני שאת מכניסה לפה, מובן?"

"כן אדוני, אבל לא הבאת לי קטשופ"

"אה, טיפשה, את צריכה לטבול אותם במיץ של הכוס שלך"

"מה?"

"לא אמרת אדוני, אבל אם את לא מבינה, אני יכול להדגים לך, רוצה?"

"לא אדוני, אני אנסה לבד"

שרה ביילע, בלחץ שלא יראו את הקולר, ושלא ישימו לב לתנועות שלה, לקחה צ'יפס אחד, ובהפנמה והכנעה מלאה שאלה:

"אדוני, זה קצת חם, מותר לי לקרר אותו לפני?"

"כן, כלבונת, מותר לך לקרר קצת"

עם דמעות בעיניים היא אכלה.

אני אכלתי המבורגר.

"מרגע זה" אמרתי לה, "מרגע זה, יש לך תמיד קולר, תואם לסט הסקסי שאת לובשת לכבודי, או שהוא על הצוואר שלך או בתיק שלך, אבל תמיד איתך, ברור?"

"כן אדוני"

"עכשיו כשאנחנו יוצאים מכאן, תחשבי שאני מחזיק בקצה הרצועה שמחוברת לקולר שלך"

"אני לא מבינה, אדוני"

"אני מסביר: אם אני מחבר את הרצועה לקולר, ואני מושך למטה, מה קורה? ואם אני מושך אלי מה קורה?"

שרה שתקה

"נזוז, ואם אחשוב שאת לא מבינה, אני מחבר לך את הרצועה באמת"

התחלנו ללכת חזרה למשרד, כששרה עוקבת כל הזמן אחרי היד שלי שאוחזת במתקן הרצועה.

הגענו למשרד חזרה.

עלינו לחדר שלי.

נעלתי את הדלת חיברתי לה את הרצועה

"על ארבע, כלבה" 

שרה ירדה מיד לכריעה על הרצפה. ואני סובבתי אותה שתפנה אלי את התחת הגדול שלה.

עברתי קצת על מיילים, וביד אחת שיחקתי לה בכוס, מלטף, מכניס כמה אצבעות, מוציא, ממש בי להשקיע מאמץ

ופתאום שמתי לב ששרה מתחילה לקרב את הכוס שלה ליד שלי, מגבירה את השפשוף, ומתחילה להתנשם.

משכתי ברצועה והרמתי אותה אלי

"את רוצה לגמור?"

"כן אדוני"

"כמו כלבה או כמו שפחה?"

"מה שתרצה אדוני"

הורדתי מהר את המכנסיים והתחתונים שלי, סובבתי אותה אלי, והושבתי אותה על הברכיים שלי, רגליה מפושקות והכוס שלה קרוב קרוב לזין שלי.

הכנסתי יד אחת אל תוך החולצה שלה, חופן ומלטף שד, ויד שניה מלטפת בעדינות את שפתי הכוס שלה.

שרה ניסתה להשתפשף חזק יותר על היד שלי.

"לא, שרה, את רוצה לגמור אז רק עם הזין שלי עמוק בפנים הכוס שלך, הנה הוא קרוב קרוב, רק תזוזי קצת והוא יהיה בפנים"

"אבל האדון בלי קונדום, ואני פוחדת שאכנס להריון"

"זאת בעיה שלך, אני מצפה שתדעי לפתור אותה"

ואז קירבתי את הפה ששלי לפה שלה, וללא כל התנגדות מצידה, היא התמסרה לנשיקה רטובה ולוהטת, הלשון שלה לא הפסיקה להתפתל בתוך הפה שלי.

ואחרי דקה, היא התרוממה קצת והשחילה את עצמה על הזין שלי, שהחליק פנימה בקלות לתוך מערה חמה ומאוד רטובה. שרה מרימה ומורידה את עצמה על הזין, ואני עזרתי בדחיפות משלי.

ואחרי ממש מעט זמן היא התרסקה באורגזמה מטורפת.

אני לא נשארתי חייב ומלאתי אותה שפיך לבן.

שחררתי את הרצועה מהקולר שלה, ואמרתי לה:  "להיום את משוחררת, מחר, כרגיל, את מראה לי מה לבשת, ואת עם קולר תואם"

"תודה אדוני" אמרה - ויצאה.


 


 *** 


הכותב: מנשה

נכתב על ידי , 21/9/2013 16:55   בקטגוריות הרבנית מאשפזת  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בת: 57

ICQ: 6055589 




49,085
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להרבנית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הרבנית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)