חלק ראשון
חלק שני
פרק שלישי
פרק רביעי
פרק אחרון
הניח כף רגלי על ירכו, מעסה, אצבע, אצבע, ואני מצטמררת, משתחררת, גונחת, נהנית מאותה תחושה, של שיחרור שרירים תפוסים ולחוצים מכף רגל ועד ראש. מסיים כף רגל אחת ועובר לשניה. אחר מטפס במעלה השוקיים, לעבר הירכיים, אני מפסקת מעט (יותר) בכדי שיהיה לו נוח יותר לעבוד, עובד לחילופין על שתיהן, ועובר גם לעבור על החלקים הפנימיים של הירכיים, אני מפסקת אותן עוד יותר.
לעיתים, במקרה – או שלא, ידו נוגעת שלא בירך אלא בחלק הפנימי יותר, המכוסה בתחתונים, ואני תוהה האם הוא מרגיש את החום, והרטיבות.
אך הוא לא אומר דבר, ממשיך במקצועיות מענה ומהנה.
אני מתהפכת שוב, ועכשיו שכובה על הגב, הוא מתיישב מאחוריי, מניח ראשי על רגליו, ומעסה כתפיי, אני מנסה לחוש אותו באמצעות ראשי, לא נוחלת הצלחה של ממש.
הוא חוזר לשבת לצידי, והפעם לא רחוק מידי הפרושה, ואני מנצלת את ההזדמנות, לגעת בו "במקרה", פעם פעמיים, לא בטוחה אם אני מרגישה את הדבר הנכון. אין תגובה מילולית ממנו.
והוא שואל בעדינות האם אני רוצה שהוא יעסה את "החלק הקדמי שלי" ואני ממלמלת בגניחה, שאני ממילא נתונה בידיו והא יכול לעשות ולעסות מה שהוא רוצה.
לשם כך הוא אומר, יש להוריד התחתונים שלא יתלכלכו (יתלחלחו?) מהשמנים שהוא מורח עליי.
אני מהנהנת, כבר לא יודעת לאן הוא מכוון, האם לשם העיסוי המקצועי או לשם ההרפיה שכל כך קיוויתי לה.
והוא מוריד את התחתונים, ואני שומעת עוד רחש קל, ופוקחת רבע עין בחוסר רצון, והוא בחיוך מתנצל התחיל להיות לי חם, אם לא איכפת לך, והוא נשאר עם בוקסריו.
מרח את ידיו בשמן, הוריד את המגבת מעליי, והתחיל לעסות.
אם לפני כן, חשתי התעלות, ושיחרור, למותר לציין, שכאן כבר לא ידעתי את נפשי מתענוג, ולאט לאט ידיו גלשו יותר ויותר לעבר אותה גבעה, אותו משולש, שכל כך רציתי שיגיע אליו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
