לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הרבנית


"...ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2003

סוף-סוף שבוע באילת


חלק ראשון

חלק שני

חלק שלישי

חלק רביעי

פרק אחרון

 

למחרת כשעתיים לפני הטיסה חזר, נקש על הדלת, ונכנס, עם מכשיר המסג' הזה של דר' גב.

עשה לכל אחת מאיתנו, ואותי השאיר לסוף.

חברותיי שהיו רעבות (גם אני, אבל את האוכל אפשר לדחות לטיסה או לאחריה, לא?) הלכו לחפש משהו לאכול.

אני ישבתי על השטיח והוא התיישב מאחוריי, רגליו סביבי. הרגשתי את חום גופו עולה בי.

עבד בשקט עם המכשיר.

לא ידעתי מה לעשות, שלחתי את ידי אל מאחורי גבי, להרגיש אותו.

והוא נאנח.

שאלתי למה לא הורדת את המכנסיים.

ואמר- החברות שלך היו כאן. לא ידעתי מה אמרת להן.

וכי מה, שאלתי, באמת איכפת לך?

לי לא, אני כבר לא אראה אותן, אבל את.

החברות שלי יקבלו אותי תמיד כל זמן שלא אפגע בהן, עניתי, ואני לא חושבת שכאן ועכשיו אני פוגעת בהן.

הניח המכשיר בצד, וטמן ראשו בצווארי.

יש לך ריח טוב, וידיו גיששו, פתחו החזיה, וחפנו את שדיי.

עכשיו אוכל להשלים את מה שלא עשיתי אתמול, עכשיו אוכל לטעום אותך, לחש באזני.

השכיב אותי על השמיכות שנותרו מליל אמש והפשיט אותי מחולצתי, ומתחתוניי, נישק לכל אחת מפטמותיי. רציתי לעשות לו אותו הדבר- להפשיטו ולנשקו, אך הוא הניח את כפות ידיו על בטני, ואמר, תני לי לתת לך, מגיע לך, זה היומולדת שלך. הזרמים שהגיעו מכפות הידיים החזקות שלו הרגיעו אותי.

דממתי, וחשבתי, זו לא תחרות, תני לו לתת לך , את רואה שהוא נהנה מכך. תלמדי לקבל. הלא הגיע הזמן. את לא בתחרות מי נותן יותר.

ליטף בידו את כל גופי.

אחר כך, עבר בנשיקות קטנות, ובלשון, ואני רגישה שכמותי מעולם לא נתתי לאף אחד לתת לי כזה שיעור, התאמצתי שלא לנסות לגעת בו, פשוט לקבל את מה שהוא נותן.

לשונו נגעה בפטמתי, ועברה לזוגתה. ידו, עברה למשולש שלי, חשה את הרטיבות והחום שחיכו לה.

הוא עבר במסע על פני בטני, הטבור שלי, וירד עוד דרומה.

לשונו מצאה את הקפלים הרטובים של נשמתי, והתעכבה שם.

אצבעותיו, מצאו את החור. ובדקו אותו, עוד שתי אצבעות מצאו איזורים רגישים אחרים, לא רחוק משם, ואני טיפסתי כמעט על הקירות.

הוא שאב ומצץ, וינק, את כולי, הרגשתי, שאני בגן עדן, ולא רוצה לצאת משם, לא זוכרת כמה פעמים גמרתי, רק שבאיזה שהוא שלב, אמרתי לו שאני רוצה לגמור גם בחדירה.

הוא נעמד ופשט בגדיו. מסתבר שהיה לבוש כל הזמן הזה, ואני, כל כך הייתי מרוכזת בעצמי, אפילו לכך לא שמתי לב.

לא הייתי צריכה לגרות אותו בכלל, לא רצה גם שאקח אותו בפה.

אמר לי – בפעם הבאה שניפגש, וחייך. חיוך מלא גומות חן.

גופו כל כך יפה חשבתי. והוא רכן עליי, הרחתי את ריח גופו, מעורבב עם ניחוחי שלי, עולה ממנו, וזה גירה אותי עוד יותר. נשקתי לפניו, לשפתיו, והוא, בעדינות נכנס לתוכי, ונכנס, עוד ועוד, הרגשתי אותו עד הסוף שלי, והוא שאל בעדינות, אני לא מכאיב, לא, עניתי, אתה בדיוק בגודל הנכון, וחייך, יש שמתלוננות.

לא אני, עניתי, וגמרתי.

לאט, ובעדינות, במעשה של אהבה, ובתשומת לב, לנגינת הגוף, פרט על מיתרי גופי, שוב ושוב, וכשכמעט כבר לא יכולתי עוד יותר נתן דחיפה אחת אחרונה, פקח עיניו, וחייך אליי, ביחד אמר, ביחד עניתי, ועצמתי עיניי.

זיקוקין התפוצצו מתחת לשמורות עיניי, האדמה רעדה, ואני- נישאתי משם על גלי ההנאה.

נח עליי, לרגע, כמו ידע, שאני אוהבת את זה.

לוטף את פניי, נושק את עיניי.

 

 

לבסוף קם, התקלח, התלבש והלך.

ואני נותרתי לארוז לקראת הטיסה.

 

 

נכתב על ידי , 27/8/2003 11:10   בקטגוריות סיפורים מהחיים  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   6 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בת: 57

ICQ: 6055589 




49,085
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להרבנית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הרבנית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)