היא שוחה.
היא שוחה בקביעות כפה פעמים בשבוע כבר מזה כמה חודשים. הרופא חייב אותה. לולא זאת הייתה עדיין מושכת את המחשבה עוד כמה שנים טובות.
אבל הרופא אמר שהיא חייבת, אם לא, אז ניתוח. והיא בחרה לשחות. ממילא זה הספורט שהיא הכי אהבה לעשות. אז היא שוחה.
בבקרים בעיקר, כשהיא עובדת משמרות ערב, אז הבריכה גם פחות עמוסה.
היא שחתה, עשתה את המסלולים שלה, מהרהרת להנאתה תוך כדי.
היא הבחינה, בגבר צעיר, הנכנס למתחם הבריכה.
לבוש בגד ים של שחיינים, גופו חסון, הוא גבוה, כתפיים רחבות, קיבורות ידיים שריריות, הליכה חתולית.
נכנס למים, במסלול שלה, והמתין. היא בשחיה הגיעה אליו, לא משנה את הקצב.
במבטו הבחינה שהוא חפץ לאמר דבר מה.
עצרה, והפנתה אליו מבטה בחיוך קל.
"נחלוק מסלול?"
"ממממ...." הנהנה, והמשיכה לשחות.
הוא שחה הרבה יותר מהר ממנה.
הבחינה בו חולף לידה כמה וכמה פעמים, הבחינה בגופו, ברגליו הארוכות.
המשיכה לשחות.
באחת הפעמים, התחככו בטעות והיא נשנקה, בלעה מים והמשיכה לשחות.
סיימה לשחות, יצאה מהמים, התנגבה והלכה למקלחות.
"במחשבה שניה, אולי אלך לסאונה?"
אמרה והלכה.
חדר הסאונה היה ריק.
פרשה את המגבת על אחד מספסלי העץ, והתיישבה עליה, משעינה את גבה לאחור, עוצמת את עיניה, מפזרת את שיערה הרטוב.
הדלת נפתחה לפתע בסערה.
"אכפת לך אם אתיז כמה טיפות מזה?" והראה לה בקבוקון.
"מה זה?"
"אקליפטוס"
"או קיי"
זה היה הוא, כמובן, איך לא.
חיוך עקום עלה על פניה.
"את מגיעה לכאן הרבה?"
"לא מספיק לטענת הרופא שלי, ואתה?"
"רק עכשיו התחלתי, עברנו לאיזור לא מזמן, נהגתי לשחות מדי יום במקום הקודם".
"מממ..", הנהנה בראשה.
לא ממש התחשק לה לפתוח בשיחה, התמסרה לחום.
"מורגש האקליפטוס?" אחרי כמה דקות,
"כן, קצת" ענתה ברחרחה את האוויר, "זה אמור להוסיף משהו?"
"ריח", חייך, "ואווירה".
"הרבה אווירה צריך כאן"
"לעולם אי אפשר לדעת"
שתקה, לא היה לה מה לענות.
אחרי כמה דקות, קמה והלכה בהנהנה בראשה לשלום אליו.
הימים עברו, היא המשיכה לשחות, שעותיה השתנו, לוחות הזמנים שלה התהפכו, משעות הבוקר, עברה לשחות בצהריים, אחר כך, בשעות הערב. קודמה בעבודה, וכבר לא עבדה במשמרות הערב המתישות.
לא ראתה אותו יותר.
הקיץ עבר, לא שחתה הרבה בקיץ, הבריכה הייתה עמוסה בילדים עד השעות המאוחרות של היום, והרעש שהקימו חדר לשקט שהייתה זקוקה לו.
תמה חופשת הקיץ, הילדים חזרו לבתי הספר, והשקט שב לשרור בבריכה, הסתיו החל, האוויר החל להתקרר ושוב החלו הכאבים לפעום, והיא נאלצה להעלות את תדירות ביקוריה בבריכה.
ערב אחד הגיעה מאוחר מאוד לבריכה, מעט לפני סגירתה. החליפה בגדים בתכליתיות, והחלה לשחות, כשסיימה נגשה למלתחה להתקלח, וכבר הייתה עירומה לחלוטין, כשפתאום עלתה בה המחשבה על הסאונה.
"ללבוש שוב את בגד הים?" שאלה את עצמה.
* * *
בבלוג זה
בכל הבלוגים
