לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הרבנית


"...ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2005

מאחורי השיחים של זיגל


 

 

 

לפני יותר מ- 15 שנים, כשעוד הייתי סטודנטית, למדתי ביום, ועבדתי בערב. בלילה – יצאתי לשתות, לא חסרו מקומות בתל אביב, ולא חסרו מלווים, אולם מלווה אחד נשאר חרוט בזכרוני.

גבוה מאוד, היום אני יודעת שהוא מעל 1.90מ', רזה, בהיר, שיער שטני, עיניית ירוקות. חוץ מהרזון- היה בדיוק הטיפוס הפיזי שלי, ומה מעניין ילדה בת 23 יותר ממראה חיצוני? המבט בעיניים.

מעט רדוף, חיוך מעוקם, ארשת פנים מעט אפילה, של אדם שהביט לחושך בעיניים.

הייתה לו הליכה של אדם ארך רגליים, אדם היודע שצעדיו ארוכים לשאר האנושות ולכל מאט התקדמותו. הילך במין הושטת רגליים איטית, כמו הג'ירפה המעכסת דרכה במתינות ומושיטה פיה לענף הגבוה ביותר בעץ.

עיניו שהכאב נשקף מהן, חיוכו המעוקם, הציני, גרמו לליבי, לב אישה-ילדה לא מנוסה ונאיבית להחמיץ פעימה, לרצות לחפון פניו בידיי, ולגהץ את קמטי חייו.

ישבנו בזיגל.

שתינו. כמובן ששתינו, מה היה עוד לעשות בזיגל?

אם אני זוכרת נכון, זוהרה ישבה איתנו קצת, ואחר כך קמה להסתובב בין שאר חבריה/אורחיה.

אבל זה פרט שולי.

המשכנו לשתות, הוא שתה הרבה, גם עישן, אני שתיתי הרבה, עד היום יש לי קיבולת מכובדת, אבל עכשיו אין לי צורך להוכיח אותה לאפחד.

ישבנו על הבר, ידי על ירכו, וכשפיו לא היה בכוסו, היה בצווארי.

אני העברתי ציפורניי על מכנס הג'ינס שלו, והוא גרגר כחתול, נושף באזני, גורם לי לקמר גבי, ולנעוץ ציפורניי חזק יותר. הושטנו יד לא יציבה, כל אחד לכוס המשקה שלו, והמשכנו להינות זו מחום גופו של השני.

נשף באזני, ומלמל, בואי נצא להתאוורר.

לקח את ידי, ואני ממושמעת, הלכתי אחריו.

יצאנו לחצר האחורית, החורף איחר להגיע באותה השנה (וכשבא- בא במלוא עוזו), והיה זה ליל נובמבר-דצמבר חמים ונעים.

נשען על אחד העצים בחצר, אסף אותי אל בין זרועותיו, "את משגעת אותי, בת אלף", מלמל, ונשק לי בחוזקה.

טעמו- טעם סיגריות, אלכוהול, וסוף יום עבודה.

עד היום זה אחד הטעמים הכי מחרמנים שאני מכירה.

התנשקנו לנו ארוכות, ידינו נוגעות בכל מקום אפשרי בגוף.

לידינו עברו אנשים וחזרו, בדרכם לפנות מקום למשקאות הבאים.

סואן פה מדי, ניסיתי להתחמק מידיו הארוכות, בואי לכאן, משך אותי לאחורי העץ, העץ הסתיר אותנו חלקית, והאורות התעמעמו מבעד לעלוותו.

הפשיט אותי חלקית, הכניס ידיו, לתוך מכנסיי, הסיט התחתונים, ותחב שתי אצבעותיו לתוך הלחות העמוקהשלי. אני, כמובן, צעקתי בהנאה גמורה, מתמכרת לתחושה.

הוא חייך, חבק אותי, חש את בירכיי לא מחזיקות אותי, והכניס אצבעותיו לפי, תטעמי את עצמך. ליקקתי את האצבעות, שאבתי וינקתי אותן,כמו היו אלו שלוחה של הזין שלו, אותו חשתי נחבט מול אגן הירכיים שלי.

הניח את שתי ידיו על כתפיי, ודחק אותי כלפי מטה.

פרפתי כפתורי מכנסיו, והזין שלו התפרץ למולי, עומד במלוא תפארתו.

הכנסתי אותו בבת אחת לתוך פי, ומשכתי אחרונה ביניקה, עד הכותרת.

הוא גנח בקול ומשך את ראשי שוב, התנגדתי מעט, אחרי הכל, היה לו את הזין הכי גדול שראיתי/טעמתי עד כה.

(מאחר שהייתה לי תזכורת לא מזמן, הוא עדיין נחשב גדול, לפי הקריטריונים שלי), אך המשכתי לינוק, למצוץ ולמשוך. הרגשתי את ראשו, מתחבט על תקרת הפה שלי בעוד לשוני, בודקת את תחתית העטרה, הוצאתי אותו מפי, וליקקתי למלוא אורכו, בעוד ידי משוטטת מעלה ומטה. המשכתי בפי עוד למטה, שאבתי ביצה אחת, ואחר את השניה, ובמפתיע שוב הכנתי אותו לפי, שוב שואבת, יונקת, טועמת, הפעם במהירות, עד חשתי שראשי עוד רגע ניתק מעליי. רגע לפני שנואשתי, וכמעט הקאתי את סידרת המשקאות האחרונה שלי, הוא גדל מעט יותר, חשתי את ידיו מתהדקות על כתפיי, וטעמתי טעמו בפי.

הוא היה מלוח, בהתאם להרכב התזונה שלו דאז.

 

 

נכתב על ידי , 25/9/2005 22:08   בקטגוריות סיפורים מהחיים  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בת: 57

ICQ: 6055589 




49,085
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להרבנית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הרבנית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)