הרבנית

וכמו בכל התחלה של כל מערכת יחסים (?), עלתה השאלה האינטימית הראשונה, של מתי בפעם האחרונה, וכמה ואם בכלל ומה עושים כשאין אבל יש צורך.

הו, אבל יש את המכשיר, אמרתי, ואתה חייכת.

אני לא שאלתי מה אתה עושה כשאין.

אין פער בין הפעם האחרונה שלי, לפעם האחרונה שלך.

בינתיים, מהפעם האחרונה של שנינו ביחד עברו למעלה משבועיים.

וכתמיד, עם האוכל בא התיאבון, אבל אתה לא כאן ולכן יש לי את המכשיר, שנמצא בשימוש יומיומי.

מתי תחזור כבר?

מחכה לך עם המכשיר ביד, בין הרגליים.

עוצמת עיניים, מדמיינת אותך, נכנס בדלת, רואה אותי, כפי שאני עכשיו, רגליי פשוקות, והמכשיר המזמזם בין רגליי, בנקודה אחת מסויימת שגורמת לי להתפתל בטירוף.

מדמיינת אותך, מתיישב לידי, לוקח את המכשיר מבין ידיי, משחרר אותי מהצורך להחזיק שליטה בכדי להשאיר את המכשיר בנקודה הנכונה, ומחזיק אותו עד שאגמור.

ואני גומרת ולא מפסיקה.

ואתה מתחמם והולך למראי, מתגרה מעצם גמירותיי, וגניחותיי, מתחיל ללטף אותי בכל הגוף, לנשק כל נקודה בגופי הרוטט באקסטזה, ללקק את הרטיבות הניגרת מממני.

ואני מבקשת בקול צרוד מעוצמת רגשות, "הטרף אותי"

"הבא אותי, עד לסף ואז שחרר, אני רוצה לטפס על הקירות, אני רוצה לקרוע את הסדינים, אני רוצה לצרוח את הנאתי, אני רוצה כמעט לגמור. אני רוצה שתשגע אותי, אל תתן לי לגמור. תענה אותי מרוב הנאה. גע בי בכל צורה שתרצה, חדור אליי מכל מקום שתרצה, עשה בתוכי כאוות נפשך, והזין שלך, חפש ומצא את כל נקודות הג'י שלי. שחק איתן, הרטט אותן, רגש אותן, למד להכירן, תן שיכירו אותך, רק אל תתן לי לגמור, משוך את זה כמה שיותר. הגעש את דמי בציפיה להתפרצות. גרום לי להתפרע, אל תרסן אותי, אל תעשה איתי אהבה.

זיין אותי.

בכל הכח.

* * *

נכתב ב יוני 2005