הרבנית

קח אותי לצימר בצפון,

שם על פיסגת הר שכוח אל,

קרוב לעננים,

קרוב לשמים,

בין ערפילים וממטורים עזים,

כשהרוחות נושבות בעוז,

במקום בו אין איש שומע,

אין איש רואה,

אין איש יודע,

נעל הדלת מאחורי,

הדלק נרות, מלא הג'אקוזי,

בשמנים ריחניים,

נגב אותי,

עטוף אותי בחום,

ואחרי כן,

השכב אותי,

זיין אותי,

קח אותי,

קרע אותי,

כופף אותי,

עקם אותי,

פרק לי ת'צורה,

דחוף בתוכי את עצמך,

זרוק רגליי בכל כיוון,

מצוץ את לשדי,

עייף אותי,

פמפם אותי,

עשה אותי,

ככל העולה על רוחך,

גרום לי לצרוח עד לב שמים,

לצעוק את שימך,

לטלטל את ראשי,

לזרוק את זרועותיי לכל כיוון,

לקרוע את הסדינים,

לגמור בלי סוף.

וכשהכל יגמר וכבר לא תשאר נשימה באפינו,

וגופינו יכאבו,

ולא יהיה לנו כח להזיז ולו אצבע,

ונשכב תשושים ועייפים,

ופרועים וגמורים,

ולא נוכל לעמוד,

או ללכת,

או אפילו רק לשבת,

אז,

נעשה אהבה.