הרבנית

אני רוצה שתבוא אליי בתול.

לא יודע מאומה, נקי מכאבים וחששות, תסבוכות ומבוכות.

בתול, חף מנשים אחרות.

ואני אפתח את הדלת, ואתה תעמוד שם בפנים תמימות, בחיוך מאיר.

ולא נאמר מילה.

ואקח את ידך בידי, ואמשוך אותך לביתי, ואסגור את הדלת מאחוריך, ואובילך.

ואתן לך לחבק אותי, ואראה לך את תנוכי אזני, לנשוף בה ולגרום לי להתפתל בעונג מייסר, ואתן לך את צווארי ללקוק לאורכו, ולשלוח בי צמרמורת.

ואלמד אותך לחפון את שדיי בשתי ידיך, ולצבוט מעדנות את הפטמות המזדקרות, לאחוז בשיניך מעדנות, לעבור עליהן בלשון מחוספסת.

ואקח את ידך ואובילנה אל בין מפתח רגליי, שעריי שכבר מזמן מוכנים לך, ואכיר לך את נקודת השמירה הראשונה, שומר נפוח ממתין לך בין הדלתות, שתקחהו ותסובבהו קלות, ותשחק איתו, ותרקוד עימו ריקוד של תזנונים, ואכניס אצבעותיך אל תוך מעוני, ואתן להן לטבוע ברטיבותי, ואכיר לך את נקודותיי, ובזמן שאני שולחת את פיך לשתות את מבועי, אלקוק אני אצבעותייך ואתמסר לך כולי.