הרבנית

ובפעם הבאה שתבוא,

אכניס אותך לביתי,

אסגור את הדלת ,

ואצעד אל האור,

אתן לך לראות  את מתאר גופי

מבעד לחולצת השיפון,

הלבנה, השקפקפה.

ואתה באיטיות, תגש אליי

ותעמוד מולי, ותקרב פניך אליי

ותנשום עמוק,

את ריחי, בך,

את נשיותי, לך.

ובפעם הבאה שתבוא אליי,

תפרוף את כפתורי חולצתי,

ותפשיל אותה מרפרפת מעל כתפיי

ותיסוג לאחור,

בכדי לראות את גופי עירום כולו,

אני עומדת בתוך שלולית החולצה

שנוצרה מסביב לקרסוליי.

ואתה תזין עיניך בי

בשדיי, במשולש ערוותי,

בקימור מותניי, ירכיי,

בצווארי, בעיניי מושפלות

במבוכת נערה.

ובפעם הבאה שתבוא אליי,

אתן לך להוביל את הדרך.

תרצה לשתות קפה על הספה,

ולשוחח על חייך, על חיי;

תרצה על המיטה,

בין מצעי הכותנה,

מריחים נקי מהכביסה,

תגע,

אגע,

נגע.

תדע,

אדע,

נדע.