כמה חודשים אחרי שעברתי את הניתוח, הגעתי לרופא לשם ביקורת.
כרגיל, חדר ההמתנה היה עמוס, ולמרות שקבעתי תור, נאלצתי להמתין כשעה עד שנכנסתי אליו.
כמעט שכחתי עד כמה טוב הוא נראה.
חייכתי אליו, חיוך מפלרטט כמעט.
שאל איך אני מרגישה, ואם אני סובלת מכאבים, וביקש ממני להתפשט מאחורי הוילון, ולעלות לכיסא, שכן הוא צריך לעשות לי בדיקת אולטרסאונד.
התפשטתי, התיישבתי על הכיסא, והפשלתי את החולצה שעליי, לא סתם לבשתי את חזיית הבורדו היפה שקניתי אתמול לכבוד ביקורי אצלו.
ביקש מהאחות לא להפריע לו, וניגש אליי.
מרח את בטני מקרם ההוא המגעיל, והתחיל להעביר את המכשיר על בטני.
אחר אמר, תסלחי לי על חוסר הנעימות אבל אני צריך לעשות בדיקה מעט יותר חודרנית, לבדוק אותך מכיוון אחר, אני אאלץ להכניס את המכשיר לתוך גופך.
הוא פנה לאחור, והלביש על זרוע המכשיר כפפת גומי, לשם הסטריליות, אחר הכניס אותו לנרתיקי, והפנה את המסך אליי, בכדי להסביר לי מה נראה על גבי המסך.
הוא שיחק עם המכשיר, סובב אותו לכאן ולכאן, בכדי להשיג תמונה יותר טובה.
רוח המזגן שהכתה קלות על הדגדגן שלי, העירה אותו לחיים, והתנועה הסיבובית, לא עשתה כלום בכדי להרגיע אותי.
הוא החל להסביר בקול שקט, מה הוא רואה, אולם, אני כבר הייתי בעולם אחר, עיניי עצומות, עוצרת את נשימתי, מנסה להסתיר מה עובר עליי.
לפתע נימת קולו השתנתה קלות, בעודו ממשיך להסביר לי בקול רגוע.
חשתי את ידו, נוגעת בי בעדינות, רכה, מלטפת.
הגביר נגיעתו.
רגליי נפשקו עוד יותר, ונשימה כבדה נפלטה מפי.
הוא המשיך, בידי אחת, מסובב את המכשיר, מכניס מוציא, ובידו השניה, משחק בדגדגן שלי.
פקחתי את עיניי מעט, ראיתי אותו, עומד לצידי, לכאורה תוך כדי הבדיקה ומביט בי.
הושטתי ידי אל מכנסיו, שהלכו ותפחו באופן מחשיד.
פרפתי את כפתוריו, שיחררתי אותו מהחגורה, ושיחררתי לחופשי את ציפור הדרור.
הוא היה גדול, עבה ורחב, כמו שאני אוהבת, העברתי את כף ידי, סביבו, אוחזת בו, שולחת ציפורן אל בסיסו.
ניסה להמשיך לדבר, אולם, צרידות עלתה בגרונו, ומשפטיו נקטעו לפרקים.
הוציא את המכשיר ושלח אצבעותיו בי.
פגש אותי לחה, חמה, רוטטת, ממתינה לו.
ידי עלתה וירדה, מרגישה אותו, הולך ומתקשה יותר ויותר.
הבטתי בו, כמבקשת.
בלי להרחיק ידו האחת ממני, הושיט ידו למגירה ושלף שקיק קטן. הסביר בחיוך, מזל שאני מקבל הרבה דוגמיות.
בעבודת צוות, עזרנו זו לזה, לפתוח את השקיק, ולהוציא את הקונדום שהמתין לשימוש.
בתנועה מהירה הלביש אותו על הזין שלו, נעמד בין רגליי, הכיסא כבר בגובה הנכון והכניס אותו במהירות לתוכי, בעוד אגודלו ממשיכה לחבוט בכפתור הדגדגן שלי.
נשכתי את שפתיי מחניקה גניחה רמה.
הרגשתי את הזין שלו ממלא את כולי.
ולמרות שעטף עצמו בעטיפת גומי דקיקה, חשתי איך עטרת ראשו, נוגעת בדפנות נרתיקי, מגיעה עד הסוף, ממלאת את כולי.
הוציא עצמו כמעט לחלוטין, ונכנס בדחיפה, ושוב, נכנס ויצא, ואז הפכו תנועותיו מהירות יותר, קצרות יותר, ואני חשתי שאני מגיעה לשחקים חדשים.
עצמי עיניי, קישתי את גבי, מכוונת את עצמי, אליו, קרוב וקרוב יותר, והוא מצידו, הכניס ידו מתחת ישבני, מושך אותי אליו, בעדינות בכדי לא לטלטל את הכיסא, ולהרעיש.
בדחיפה הבאה, הרגשתי שאני לא יכולה יותר, ובמקביל גמר גם הוא.
הרגשתי אותו, מתרוקן, מתדלדל.
נשאר בתוכי עוד רגע ויצא.
לאחר שהתלבשתי והתיישבתי מולו, שאלתי מה האבחנה.
ענה, כי אני מתקדמת לשביעות רצונו, אולם עליי לחזור לביקורת נוספת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
