הרבנית

אני חשה את שפתיך על שפתיי, לשונך מגששת בעדינות, טעמך בפי.

הפסק לנשק אותי אני מבקשת, ואתה מניח לי, אך מחבק אותי.

הנח לי, אני לוחשת, אתה מקשיב ונענה.

ליבי נחמץ בכאב. ואני מזילה דמעה.

מה את רוצה? אני שומעת לחישתך.

אתה יודע מה רצוני, אני עונה, הכל או לא כלום.

כאב של ניתוק.

אני חוזרת לספר הקריאה, ולאחר פיסקה, אני חשה את נשיקתך שוב, שפתיך, לשונך בתוך גרוני, חיבוקך חם חזק ואמיץ מלב, בהונותיך, על חזי, פטמותיי מזדקרות, אתה לוטף אותי, את גופי.

זה מה שאתה רוצה? אני מקשה.

זה מה שאת רוצה, אני שומעת תשובה אלפי קילומטרים רחוקה.