"תגידי, מה זה כל התמונות האלו שיש אצלך בזמן האחרון" שאל אותי האיש שאיתו טיילתי ביום שישי.
"אתה יודע מה", עניתי, "אני מבטיחה לך פוסט חדש".
מוקדש למפעיל הצמ"ה.
תהנה, בייבי.
יש לי הרגשה, שאני יודעת על מה אתה חושב....
***
"לילה טוב" תיקתקתי את המילים על המקלדת, לא המתנתי לתשובה, סגרתי את חלון השיחה, ואח"כ סגרתי את התכנה.
הוא נשען לאחור על כיסא המחשב, מחויך, ישב מול המסך מרותק אל חלון השיחה, שהמילים "לילה טוב" התנוססו בתחתיתו ועצם את עיניו, עירום, גופו שרוע על הכיסא, ידיו מלטפות את גופו. הוא ניסה לדמיין את מראיה. ממעט הפרטים שדלה ממנה, ניחש, מנסה לצייר בעיני נפשו אותה, גופה- גוף של אישה בשלה, לא רָזָה, אך גם לא שמנה, ירכיים, חזה, מתניים, חמוקיים, עורה, תנועת גוף גמישה.
דמותה עמדה לפניו, עירומה מכף רגל ועד ראש. היא התכופפה אליו, שפתיה מלאות ורכות, הוא כמעט טבע בעיניה, אספה בידיה הנעימות למגע את אברו, הרכינה ראשה ואספה את הזין שלו אל פיה.
זעזועים של של רעד וריגוש עברו בגופו והוא נאנח. חום פיה הלח עטף אותו. לאיטו, המשיך ראשה לרדת בולע אותו יותר ויותר, לשונה מלווה בצליפות עדינות את כיווצי שרירי הלסת, מכה בעדינות, לוטפת את עורו שהגיע לדרגות חדשות של רגישות.
הוא לקח נשימה עמוקה והיא בתגובה משכה באיטיות את ראשה כלפי מעלה, מכווצת ומשחררת חליפות את שפתיה על מוט אברו. הוא לא הצליח לתרגם תחושותיו למילים.
ידיו נשלחו את שדיה, אוספות אותם והם כבדים, נחים בכפותיו, אצבעותיו חשות את הפטמות מתקשות ומזדקרות. חש את הנשימה העמוקה שלה, ושוב היא החלה את המסע האיטי כלפי מעלה, אצבעותיה לוחצות קלות על בסיס השיגור של הזין שלו, משחקות בעורו.
בפעם הבאה שמשכה כלפי מעלה, הוציאה אותו מפיה לחלוטין, אך השפילה פניה אל הביצים שלו, לוקחת את הגולות העדינות בפיה, פעם את זו מפעם את האחרת, מגלגלת אותן בחלל פיה, משחקת בלשונה מעדנות.
הוא גנח בקול רם יותר הפעם וצבט בפטמותיה, היא קימרה את גבה, מניעה את אגן ירכיה וגבה, כגל ארוך ששיאו בפה היורד אליו בחזרה אך הפעם במהירות, שואב אותו לתוכה, יונק בחזקה.
הדם התרכז בחלציו, ובותו הרגע, שחשב שכבר לא יוכל להחזיק יותר מעמד, היא התרוממה מחייכת אליו, ובלי מילה, הסתובבה ובגבה קרבה אליו, מתיישבת עליו, מכוונת אותו לכניסה אל תוך החור שלה, החום שלה. מפעילה שרירים, מכווצת ומשחררת, מניעה אגן חלציה בריקוד אירוטי וחושני. הוא אחז בעגבותיה, מטביע אצבעותיו בבשר הלבן, הרך, הענוג, הדשן. היא בתנועה ריקוד איטית מביאה אותו אל שיאו הקשה, החזק, העוצמתי.
כשהגיע לשיא קשיותו, התכופפה שלחה אצבעותיה אל אשכיו מלטפתבציפרניה, מקלה עליו לפרוק את נישקו.
הוא חש בחומר החמים והדביק שניגר ממנו-ממנה, ופקח את עיניו בכדי לראות את ידו מכוסה בחומר לבנבן ודביק.
*מערבית: הָיָה-אוֹ-לֹא-הָיָה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
