לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הרבנית


"...ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שרה ביילע # 5


באיזה שהוא שלב,
הפסקתי לכתוב לכתוב אירוטיקה.


 


זה לא נכון לגמרי,
משום שאני כותבת לאדוני אירוטיקה בלי סוף. חיה ונושמת אותה עבורו, בשבילו ולמענו.
כמו גם למעני, עבורי ובשבילי. אבל את מה שאני כותבת שם, אליו, אין בי רצון להוציא
החוצה אל הקהל הרחב. כמו נשאר זה, בין ובתוך ארבעת הכתלים האינטימיים שביני לבינו.
אין לי אירוטיקה לכתוב החוצה, אל הקהל הרחב. זה לא שהפכתי חרמנית או סקסית פחות,
זה פשוט מנותב למקום שאליו זה מיועד.


 


לכן, יש המתלוננים
שאני מפרסמת כאן סיפורים של אחרים. הם לא מבינים.


 


*** 


 


פרק ראשון


פרק שני


פרק שלישי


פרק רביעי


 


 


 


שרה ביילע באה למשרד, והראתה לי את הקונדום עם הזרע של בעלה.

"תבלעי את הזרע מהקונדום"

שרה הייתה קצת המומה מהפתעה ובלעה את הזרע.

"את הקונדום הריק, תזרקי בפח האשפה שליד השולחן שלך, ועד 2 תתאמני על הסרטון השלישי בדיסק שלך, אם את צריכה משהו - תשיגי לבד"

בצהריים, שרה נכנסה למשרדי מוכנה. היא התיישבה על הכסא שמולי, הרימה שתי רגלים על השולחן, ומהתיק שלה, הוציאה מלפפון עבה, ואיתו התחילה לאונן.

יד אחת מכניסה ומוציאה את המלפפון מהכוס שלה, והשניה משחקת לעצמה בחזה.

שרה התחילה להתנשם, והמלפפון כבר התחיל להבריק מרוב מיצים, הנשימה שלה התחילה להיות כבדה וניכר היה שהיא מנסה בכל כוחה לא להרעיש במשרד.

ואז היא גמרה, ונשפכה על הרצפה. שרה התחילה, כמו שראתה בסרטון, לאכול את המלפפון.

"תחשבי שזה הזין שלי ותענגי אותו"

שרה עצמה את העיניים וליקקה את המלפפון עד שלא נשאר עליו מהמיץ של הכוס שלה אפילו טיפה, ואז היא אכלה אותו.

"מחר, אל תביאי כריך מהבית, אנחנו יוצאים לאכול בחוץ"

למחרת, כששרה הגיעה לעבודה, כמו כל יום היא באה להראות לי מה היא לובשת, היום אמרתי לה להוריד את התחתונים, ולהיות מוכנה ליציאה לצהרים בדיוק ב12

"טוב אדוני"

"את יודעת מה זה להיות מוכנה?"

"לא אדוני"

"אז ככה, בכל חצי שעה, את מכניסה את היד את מתחת לחצאית ומאוננת, בלי לגמור, בסיום את מלקקת את האצבעות, ב12, את מאוננת פעם אחרונה ועומדת ליד דלת חדרי עם התיק שלך מוכנה ליציאה"

הלכנו לקניון, עשר דקות הליכה מהמשרד, בקניון, לקחתי אותה לחנות לחיות מחמד.

בדלת הכניסה אמרתי לה: "אנחנו הולכים לקנות לך קולר, את תצטרכי לבחור, ולשאול אותי אם אני מסכים לבחירה שלך, ברור?"

"כן אדוני"

נכנסנו, ליד הסטנד עם הקולרים היא התחילה לרעוד.

"תבחרי" אמרתי לה

"בבקשה אדוני, תן לי רמז"

"תנסי לחשוב איך זה יתאים לכל הבגדים התחתונים הסקסיים שאת לובשת לכבודי"

בחשש, שרה לקחה מהסטנד 2 קולרים, אחד אדום ואחר שחור, שניהם עם תוספת ניטים.

"אני מקווה שאלו יתאימו, אדוני"

"תמדדי!"

"כאן?"

"את יכולה לשאול אם יש להם חדר הלבשה....."

שרה מדדה אחד, מנסה להסתתר שלא יראו אותה.

"זה מתאים, אדוני, אני חושבת"

"בסדר" אמרתי  לה, "עכשיו צריך רצועה לכלבה"

"בבקשה אדוני" התחננה שרה ביילע, "למה רצועה?"

"כי כך הולכים עם כלבה לטיול, את זוכרת? כשמתחשק לי את זונה וכשבא לי את כלבה"

שרה הורידה מהמדף רצועה נשלפת עם קפיץ מחזיר כזה.

"טוב" חייכתי אליה, "תשלמי ותצטרפי אלי בחוץ, אני מחכה לך", ויצאתי החוצה.

כששרה יצאה, עם השקית של חנות חיות המחמד, שאלתי אותה: "איפה הקולר?"

"בשקית, אדוני"

"טעות, כלבה, הקולר צריך להיות על הצוואר שלך, וכמובן תבחרי את זה שתואם לחזיה שלך"

"אבל כאן? בפרהסיה? בבקשה אדוני, בבקשה"

"כן, כאן ועכשיו ומיד!"

עם דמעות בעיניים שרב לבשה את הקולר האדום, מנסה, לא כל כך בהצלחה להסתיר אותו.

"הולכים לאכול" אמרתי לה והובלתי לאיזור האוכל המהיר, שם הושבתי אותה ליד שולחן והזמנתי לי המבורגר ולה מנה של ציפס.

"את הצ'יפסים, את צריכה לטבול לפני שאת מכניסה לפה, מובן?"

"כן אדוני, אבל לא הבאת לי קטשופ"

"אה, טיפשה, את צריכה לטבול אותם במיץ של הכוס שלך"

"מה?"

"לא אמרת אדוני, אבל אם את לא מבינה, אני יכול להדגים לך, רוצה?"

"לא אדוני, אני אנסה לבד"

שרה ביילע, בלחץ שלא יראו את הקולר, ושלא ישימו לב לתנועות שלה, לקחה צ'יפס אחד, ובהפנמה והכנעה מלאה שאלה:

"אדוני, זה קצת חם, מותר לי לקרר אותו לפני?"

"כן, כלבונת, מותר לך לקרר קצת"

עם דמעות בעיניים היא אכלה.

אני אכלתי המבורגר.

"מרגע זה" אמרתי לה, "מרגע זה, יש לך תמיד קולר, תואם לסט הסקסי שאת לובשת לכבודי, או שהוא על הצוואר שלך או בתיק שלך, אבל תמיד איתך, ברור?"

"כן אדוני"

"עכשיו כשאנחנו יוצאים מכאן, תחשבי שאני מחזיק בקצה הרצועה שמחוברת לקולר שלך"

"אני לא מבינה, אדוני"

"אני מסביר: אם אני מחבר את הרצועה לקולר, ואני מושך למטה, מה קורה? ואם אני מושך אלי מה קורה?"

שרה שתקה

"נזוז, ואם אחשוב שאת לא מבינה, אני מחבר לך את הרצועה באמת"

התחלנו ללכת חזרה למשרד, כששרה עוקבת כל הזמן אחרי היד שלי שאוחזת במתקן הרצועה.

הגענו למשרד חזרה.

עלינו לחדר שלי.

נעלתי את הדלת חיברתי לה את הרצועה

"על ארבע, כלבה" 

שרה ירדה מיד לכריעה על הרצפה. ואני סובבתי אותה שתפנה אלי את התחת הגדול שלה.

עברתי קצת על מיילים, וביד אחת שיחקתי לה בכוס, מלטף, מכניס כמה אצבעות, מוציא, ממש בי להשקיע מאמץ

ופתאום שמתי לב ששרה מתחילה לקרב את הכוס שלה ליד שלי, מגבירה את השפשוף, ומתחילה להתנשם.

משכתי ברצועה והרמתי אותה אלי

"את רוצה לגמור?"

"כן אדוני"

"כמו כלבה או כמו שפחה?"

"מה שתרצה אדוני"

הורדתי מהר את המכנסיים והתחתונים שלי, סובבתי אותה אלי, והושבתי אותה על הברכיים שלי, רגליה מפושקות והכוס שלה קרוב קרוב לזין שלי.

הכנסתי יד אחת אל תוך החולצה שלה, חופן ומלטף שד, ויד שניה מלטפת בעדינות את שפתי הכוס שלה.

שרה ניסתה להשתפשף חזק יותר על היד שלי.

"לא, שרה, את רוצה לגמור אז רק עם הזין שלי עמוק בפנים הכוס שלך, הנה הוא קרוב קרוב, רק תזוזי קצת והוא יהיה בפנים"

"אבל האדון בלי קונדום, ואני פוחדת שאכנס להריון"

"זאת בעיה שלך, אני מצפה שתדעי לפתור אותה"

ואז קירבתי את הפה ששלי לפה שלה, וללא כל התנגדות מצידה, היא התמסרה לנשיקה רטובה ולוהטת, הלשון שלה לא הפסיקה להתפתל בתוך הפה שלי.

ואחרי דקה, היא התרוממה קצת והשחילה את עצמה על הזין שלי, שהחליק פנימה בקלות לתוך מערה חמה ומאוד רטובה. שרה מרימה ומורידה את עצמה על הזין, ואני עזרתי בדחיפות משלי.

ואחרי ממש מעט זמן היא התרסקה באורגזמה מטורפת.

אני לא נשארתי חייב ומלאתי אותה שפיך לבן.

שחררתי את הרצועה מהקולר שלה, ואמרתי לה:  "להיום את משוחררת, מחר, כרגיל, את מראה לי מה לבשת, ואת עם קולר תואם"

"תודה אדוני" אמרה - ויצאה.


 


 *** 


הכותב: מנשה

נכתב על ידי , 21/9/2013 16:55   בקטגוריות הרבנית מאשפזת  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שרה ביילע - 4‎


פרוייקט אושפיזין # נכתב ע"י מנשה




שרה ביילע הגיעה למחרת לעבודה, ומיד באה למשרדי, להראות לי שהיא לובשת את אחד הסטים הסקסיים שקנתה קודם.
מה זה "להראות", היא נכנסה לחדר, נעלה את הדלת והרימה את שולי השמלה כדי שאראה את התחתונים שלה.

"מה זה? יש לך גרביון מעל התחתונים? תורידי מיד! "
שרה ביילע צייתה מיד.
"עכשיו, תאונני קצת, אבל לא לגמור" כששרה התחילה לאונן, ניגשתי אליה מאחור, וחפנתי את שדיה בשתי ידי, והתחלתי לעסות אותם ולשחק עם הפיטמות שלה.
"אני עוד מעט גומרת" אמרה שרה.
דחפתי את היד שלה בכוח והרחקתי אותה בפתאומיות מהכוס שלה, ונתתי לה סטירת לחי מצלצלצת.
"לגמור אני לא מרשה, אבל שכחת לקרוא לי - אדוני?! "
"אני מצטערת"
"עוד פעם?"
"אני מצטערת אדוני"

"תתפשטי"
שרה התחילה להתפשט, עם דמעות בעיניים, כשהייתה ערומה לגמרי, הוריתי לה לרדת על הברכיים לפני, ולספר לי מה עשתה עם בעלה בבית.
"פרטי פרטים, כלבה"
ושרה התחיה לספר:
באתי הביתה, בעלי כבר חיכה, כשנכנסתי הוא חיבק אותי, אבל התחמקתי מנשיקה, חששתי שהוא יריח משהו, אז אמרתי לו שאני עייפה וחם לי ואני רוצה להתרחץ.
יצאתי מהמקלחת, ומהר הסתרתי את התחתונים והחזיה שיש לי בשביל העבודה, ולבשתי את הרגילים שלי ועל זה חלוק בית.
בערב, בעלי הולך ללמוד בכולל אחר, וכשהוא חוזר, אנחנו מדברים קצת והולכים לישון, אתמול, אמרתי לו שאני עייפה, ונכנסתי מיד למיטה.
כשהוא חזר, הסכמתי רק שיחבק אותי.
תתלבשי, אמרתי לה, וכשעמדה לצאת, נתתי לה דיסק.
"בדיסק הזה יש סרטונים שונים, עד השעה 2 את צריכה לראות את שני הראשונים, נקראים 1.mpeg 2.mpeg
יש שם דוגמנית שעושה סטריפטיז תוך כדי ריקוד, בשעה 2 את תדגימי לי כאן איך היא מתפשטת בצורה אירוטית, ועד אז, כל חצי שעה, את מאוננת אבל לא גומרת"
"כן אדוני"
"ושלא תעזי להציץ על הסרטונים האחרים, הם מיועדים לשיעור אחר, היום את לומדת להתפשט בצורה אירוטית ומגרה"
"כן אדוני"
בשעה שתיים היא באה למשרד שלי, נעלה את הדלת אבל נעמדה באמצע החדר ואמרה "אני לא יכולה"
קמתי וניגשתי אליה, הכנסתי את היד דרך פתח הצוואר של השמלה שלה, ותפסתי את הפיטמה השמאלית שלה, וצבטתי, בכל הכח, ובפתאומיות, ולחשתי לה באוזן: "תצעקי, תצעקי חזק, ואצטרך להסביר לכולם למה את נמצאת במצב הזה"
"אההההההה" היא ניסתה להחניק את הצעקה.
"אם את לא יכולה, אז תתאמני, עכשיו!" עזבתי את הפיטמה שלה והתיישבתי על קצה השלחן שלי, מחכה.
שרה ביילע התחילה להתנועע כמו הבחורה מהסרטון, עם דמעות אבל ניכר שהיא ניסתה לא לגרום לי לכעוס יותר.
כשהיא הייתה ערומה לגמרי, הוריתי לה להמשיך לרקוד ולאונן.
שרה כבר הייתה מגורה מאוד מכל היום, ומהר מאוד התערבבו ההתנשפויות מהגירוי עם הנשימות המהירות מהריקוד.
"תפסיקי!" אמרתי לה פתאום, וכבר הייתי עם מכנסים מופשלות וזין מגורה וזקוף.
"רוצה לגמור?"
"כן אדוני"
"רוצה מאוד? כמה?"
"כן, בבקשה אדוני, אני מוכרחה לגמור"
"אז הנה הזין שלי, תחדירי אותו לכוס שלך ותגמרי עליו"
"אבל זה אסור אדוני"
"אז אולי לא תגמרי"
"בבקשה אדוני, בבקשה"
"תתקרבי אלי" אמרתי לה, הצמדתי אותה אלי, מניח את הזין שלי בין הרגלים שלה, בלי לגעת אפילו בשפתי הכוס שלה.
ביד אחד התחלתי ללטף לה את הפיטמות, בית השחי, הגב ופלחי העכוז שלה, והיד השניה, נגעה לה בעדינות בקצה הדגדגן, מלטף טיפה, ומפסיק, דוחף קצת פפנימה, וחוזר לחלק הפנימי של הירך., מרגיש איך היא מתרגשת יותר, ומתאכזבת כשאני מרחיק את האצבע.
הפה שלי, ליטף ופינק את הצוואר שלה, וכשהגעתי קרוב לאוזן שלה,לחשתי לה באוזן: "הוא שם למטה, הזין שלי, אם את רוצה לגמור"
היא הורידה את היד שלה לשם, והכניסה את הזין שלי לכוס שלה, מתחילה להתנועע עליו במרץ, ותוך שניה, גמרה ברעידות חזקות.
נתתי לה להירגע קצת, השכבתי אותה בעדינות על הרצפה, והתחלתי לזיין אותה, מרגיש איך האורגזמה השניה מתחילה להיבנות.
וכשהיא הייתה קרובה, יצאתי ממנה בפתאומיות ומשכתי את הראש שלה את הזין שלי למציצה.
היא לא התווכחה או התנגדה, אלא מצצה במרץ, וברגע שגמרתי, היא התפוצצה באורגזמה שניה.
נתתי לה להתלבש בשקט, ואמרתי לה שאני רוצה לראות אותה לפני שהיא הולכת הביתה, כי יש לי הוראות בשבילה.
ןאלו היו ההוראות:
1. היא צריכה להירשם למכון כושר ולהתחיל להתעמל 3 פעמים בשבוע, כדי לרדת במשקל.
2. היא צריכה למצוא חוג יוגה, 2 פעמים בשבוע כדי להיות גמישה.
3. הלילה, היא תקיים יחסים עם בעלה אבל תשים לו קונדום על הזין, ומחר תביא את הקונדום המלא לכאן למשרד.

נכתב על ידי , 23/7/2013 12:35   בקטגוריות הרבנית מאשפזת  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שרה ביילע # 3


פרוייקט אושפיזין# נכתב ע"י מנשה.

 

פרק 1

פרק 2


למחרת, שרה-ביילע לא באה לעבודה, וגם לא מחרתיים, למעשה היא נעדרה 4 ימים.
אני לא ממש המנהל שלה, ואפילו לא באותה מחלקה, אז לא הייתה לי דרך פשוטה לברר מה איתה, חיכיתי.
כשהיא סוף סוף הגיעה לעבודה, היא שלחה מייל להודיע שהיא כאן.
צלצלתי ואמרתי לה להיות אצלי תוך עשר דקות.
היא נכנסה, מחזיקה את התיק שלה על הבטן והחזה, לבושה בסוודר רפוי ורחב מעל החולצה.
"מה אתה רוצה ממני? תעזוב אותי בבקשה!"
"לא רוצה ממך כלום, ומעולם לא דיברתי איתך, אני לא מבין בכלל למה נכנסת למשרד שלי" ככה אמרתי לה, אבל תוך כדי זה, לקחתי דף ניר וכתבתי עליו: "תני לי את התיק שלך או שלא אתך לך שום הזדמנות נוספת!"
וניגשתי אליה ולקחתי ממנה את התיק.
כמו שחשדתי, בתיק הייה מכשיר הקלטה פועל, כיביתי אותו, נעלתי את הדלת וכתבתי על צידו השני של הדף: "תתפשטי! עכשיו!"
כל בגד שהיא הורידה, מיששתי ובדקתי שאין בו מכשיר הקלטה חבוי נוסף.
לא היה.
"על זה שניסית להקליט אותי, את תיענשי, ועל זה שלא היית כאן ארבעה ימים בלי לבקש ממני רשות, תיענשי גם, ועל זה שבאת לבושה בסמרטוטים הרגילים שלך ולא בזוג תחתונים וחזיה סקסיים, תיענשי בשלישית"
היא הייתה קצת המומה, ואז אמרתי "את תבחרי את העונש שלך לכל אחת מהעבירות, את תכתבי על דף מה את חושבת שיהיה עונש מתאים ותנסי לשכנע אותי שהוא עונש צודק"
והמשכתי: "תתחילי לאונן כאן מולי, ככה ערומה, וספרי לי כל פרט שהיה בינך ובין בעלך בארבעת הימים שנעדרת"
"אדוני, אני מבקשת ממך רחמים"
"רחמים זה לחלשים, תתחילי, אין לנו את כל היום"
היא התחילה ללטף את הכוס השעיר שלה, בסיבובים, ולספר, "אין לי הרבה מה לספר, לא קיימנו יחסים, רק חיבקתי את בעלי קצת והתנשקנו"
בינתיים היא התחילה להתנשם, "תמשיכי, תפרטי יותר"
"באמת לא עשינו כלום, רק נשיקה כשהוא חוזר מהכולל, אההה, אדוני, אני רוצה לגמור, בבקשה"
"את רואה כאן את הרגל של השולחן? תגמרי עליה"
היא, שהייתה כבר מאוד מגורה, התקרבה לשלחן, והתחילה לשפשף את הכוס שלה על רגל השולחן ומיד גמרה.
"תתלבשי! "
וכשהיא הושיטה יד לקחת את התחתונים, עצרתי אותה: "היי, לא את אלו, שכחת? רק סט סקסי ומגרה"
"אבל, אבל אין לי כאן"
"אז תלכי בלי, אולי זה ימצא חן בעיני, וכמובן בלי הגרביונים האלו"
שרה התלבשה מובסת, מידי פעם מוחה דמעה.
תלכי למקום שלך, תחשבי על עונש ראוי, ותתקשרי אלי בעוד שעה.
כשהיא התקשרה, קראתי לה לחדרי, וכשנכנסה הוריתי לה לנעול את הדלת.
"על איזה עונש ראוי חשבת?"
"לא יודעת, אדוני"
"חבל, כי אולי לא תאהבי את מה שאני אבחר"
"אבל אני באמת לא יודעת, אדוני"
"עכשיו תלכי לקניון, לקנות לעצמך 3 סטים של הלבשה תחתונה מגרים ומדליקים, את מודדת אותם בחדר ההלבשה, ומבקשת מהמוכרת שתצלם אותך מדגמנת לכבודי, ואז תשלחי לי לאישור"
"לא, אדוני, אני לא יכולה, בבקשה"
"את לא רוצה להרגיז אותי יותר, את הולכת קונה וחוזרת תוך שעה וחצי, ובגלל שאת מתווכחת אז תקני גם חבילת קונדומים"
שרה-ביילע יצאה מהחדר בלי מלה.
ואכן, כעבור חצי שעה הגיעה הודעה עם צילום שלה מדגמנת סט סקסי אחד, ואחריו עוד אחד.
הפעם החלטתי לאשר לה את הבחירה שלה.
כשהיא חזרה, קראתי לה לחדר שלי, ודרשתי לראות אותה מדגמנת.
"את מרגישה שאת יותר יפה כך?"
"כן אדוני"
ניגשתי אליה, התחלתי לחבק אותה, והבאתי אלי את הפה שלה לנשיקה, בעוד אני משחק לה בפיטמה.
שרה-ביילע התחילה להתנשם.
"מספיק" אמרתי והתנתקתי ממנה, שמתי לה על הפיטמות זוג אטבי ניר שהיו לי במגריה, והוריתי לה להתלבש.
"עכשיו 11 בבוקר, את עובדת עד 4, נכון? עז אז את צריכה להספיק לאונן 7 פעמים, ובכל פעם לעשות את זה כשאת משמיעה לי בטלפון, ברור?"
"כן אדוני"
כעבור רבע שעה היא התקשרה: "אני ממש מתחננת אדוני, הכאב בפיטמה כבר קשה לי מידי, בבקשה בבקשה תרשה לי להוריד את האטבים"
"אז תבואי לכאן" 
כשהיא נכנסה קראתי לה אלי קרוב והוריתי להתחיל לאונן מולי.
כשהיא כבר הייתה קרובה, הורדתי לה את האטבים, גל הכאב שנגרם לה מחידוש זרימת הדם התערבב לה עם גלי אורגמה עצומה.
כשהיא התאוששה קצת, שלפתי את הזין שלי, והצבעתי עליו.
שרה-ביילע הבינה מיד והתחילה למצוץ.
"ביד אחת תפנקי אותי ובשניה תאונני ותגמרי שוב"
שרה התגלתה כמוצצת מעולה, הפה הרך שלה עטף את הזין ועלה עליו לכל אורכו, פנימה והחוצה, קולות יניקה רמים הפרו את השקט ומידי פעם אנחת תענוג מהגירוי שהיא הביאה לעצמה.
כשהשפריץ שלי מלא את הפה שלה, היא הצטרפה בגמירה חדשה משלה.
"תנקי כאן הכל ותצאי, ואל תשכחי, גמרת פעמיים נשארו לך עוד 5 עד סוף היום.
שרה-ביילע אוננה לי בטלפון עוד 5 פעמים, בגל פעם מתקצר הזמן שלוקח לה לגמור.
"מחר תתייצבי להראות לי כמה סקסית את, ותביאי לי פירוט מלא של כל מה שעשית עם בעלך, וכרגיל, אני לא מרשה לך להזדיין איתו! מזמוזים, גמירות אבל בלי חדירה! ברור?"
"כן אדוני"
נכתב על ידי , 12/6/2013 22:37   בקטגוריות הרבנית מאשפזת  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בת: 57

ICQ: 6055589 




49,085
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להרבנית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הרבנית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)