מקרה ראשון:
לפני שבועיים חזרנו מסוף שבוע אצל ההורים של בת-חן. בתום הנסיעה הארוכה חנינו במפרץ הקבוע לא רחוק מהבית.
נהג מונית שגר מול המפרץ ביקש שנחנה במקום אחר כי הוא רוצה לחנות באותה הפינה. אנחנו לא הסכמנו, ועלינו הביתה.
כיוון שכבר הזהירו אותנו בעבר שאותו נהג מונית נוהג לחבל במכוניות שחונות מול ביתו, בדקתי את המכונית למחרת בבוקר וגיליתי שאחד הדגלים שתלינו על החלונות היה שבור. בסדר.
עוד יום עבר, ואז הזדקקנו למכונית וגילינו שהיא לא מתניעה. לעזאזל.
כמה קללות קיללתי את אותו עבריין בן זנונים וכמה תסכול הרגשתי ביודעי שאני לא יכול לעשות לו כלום בחזרה.
הוא גר ליד החניה וצופה עליה, ואנחנו לא. סעמק.
לבסוף הסתבר שהמכונית היתה בהילוך לא נכון.
זה מעולם לא קרה לנו. אני חושב שאם זה היה קורה בכל זמן אחר, היינו מגלים את הבעיה תוך זמן קצר, אבל הפעם זה היה כל כך ברור שמדובר בחבלה.
מקרה שני:
המקרר התחיל לטפטף והחלטתי שאם כבר אני בודק הצטברות קרח במקפיא, זו הזדמנות טובה לנקות את כל המקרר.
פירקתי את המדפים, וגם את התחתית של המקפיא שהיתה מחוזקת בשני ברגים וכבל הארקה. ניקיתי את המקרר והחזרתי את התחתית למקומה, מה שהצריך הפעלת כוח, והחזרתי את כל המוצרים פנימה.
לא הרבה זמן אח"כ, בת-חן קראה לי בבהלה והורתה לי להקשיב. קול פצפוץ נשמע מאחורי המקרר. קול מוזר, נשמע כמו הזמזום שעמודי חשמל במתח גבוה משמיעים לפעמים. ניסיתי לאתר מקור הרעש. הצצתי מאחורי המקרר, בציפיה לראות ברקים כחולים וניצוצות נורים מתוכו, ולא ראיתי כלום.
רחש הברקים המשיך להישמע מדי מספר שניות. פיניתי את כל החפצים שאוחסנו מעל המקרר, הרחקתי אותו מהקיר וניסיתי שוב למצוא את מקור הרעש. היה לי ברור שהרסתי משהו כשחיברתי את התחתית בחזרה. ייסרתי את עצמי על שפירקתי אותו ככה. בשביל מה הייתי צריך את זה?
בשלב הזה בת-חן הבחינה בתזוזה מאחורי אחד הבקבוקים במדף שמעל המקרר. חרק עצום טפח בכנפיו על הבקבוק במהירות והשמיע את הקולות החשמליים. כעבור רגע הצליח להשתחרר ועף מהחלון.
בשני המקרים ציפיתי מראש לנזק והוא אכן הגיע, אבל ממקור אחר ולא קשור.כיוון שהנחתי מראש את מקור הבעיה, לקח יותר זמן למצוא את הפיתרון.
נו, בפעם הבאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
