הבור |
| 11/2005
סיפורי משתמשים #17 - כל כך קשה להגיד שם משפחה?
זוכרים את המשחק המקדים שאני נאלץ לבצע עם כל לקוח?
עכשיו נוסף לו דבר חדש. להזכירכם, השתלשלות העניינים:
שיחה כפי שהיתה מתנהלת בעולם אוטופי:
לקוחה: שלום, מדברת שולמית אלוני ממחוז מרכז.
אני: במה אפשר לעזור לך?
כך היא התנהלה בפועל עד עכשיו:
לקוחה: שלום, נסגרת לי הקופסית ואני לא מצליחה להדפיס את המקש.
אני: איך קוראים לך?
לקוחה: שולמית.
אני: שולמית מה?
לקוחה: שולמית ממרכז / מזתומרת?
אני: מה שם המשפחה שלך?
לקוחה: אלוני.
וכך היא מתנהלת בימים האחרונים:
לקוחה: שלום, נסגרת לי הקופסית ואני לא מצליחה להדפיס את המקש.
אני: איך קוראים לך?
לקוחה: שולמית.
אני: שולמית מה?
לקוחה: מזתומרת? / שולמית ממרכז
אני: מה שם המשפחה שלך?
לקוחה: למה?
אני: כשאני רושם את הפניות אני רושם שם פרטי ושם משפחה.
לקוחה: אלוני.
סעמק, כמה זמן מתבזבז על הדברים האלה. תכפילו כל משחק מקדים כזה בעשרות טלפונים ותבינו למה השפיות שלי היא בגדר נס.
לקוחה: אני לא מצליחה להכניס את כל העמודות להדפסה.
אני משתלט ומגלה שיש שם 20 עמודות לפחות. מקטין את הכתב.
לקוחה: אבל עכשיו לא רואים כלום!
אני מגדיל את הכתב ומגדיר את העמוד לרוחב.
לקוחה: אבל הוא רוצה שזה יהיה לאורך!
אני: אי אפשר להכניס את כל העמודות בכתב גדול כשהעמוד לאורך.
לקוחה: הו, לוגיקה עריצה, עד מתי תאסרי את העולם בשלשלאותייך?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
