הבור |
| 4/2006
הוא חזר החורף חזר אלינו, כמו שהתנבאתי בשבועות האחרונים, והוא לא יעזוב. לעולם. גם אם יהיו כמה ימים של שמש, החורף הירושלמי הארור יישאר איתנו. בימים כתיקונם אני אוהב את החורף הירושלמי כמעט כמו שאני אוהב את החמסין ואת היובש של מדבר יהודה. כשאני יוצא החוצה ורוח מקפיאה ויבשה הודפת אותי, אני מתמלא באושר לא מוסבר. אולי שמחה לאיד כלפי שאר האנושות, מי יודע. אז הנה נבואה נוספת מפי תושב שכונת נחלאות רוויית הצינה: כשאקנה סוף סוף שמיכת פוך חדשה וגדולה, כפי שתכננתי כל החורף ודחיתי מטעמים תקציביים, וכשאקנה מעיל עור חדש במקום הישן שהוריש לי אבי ושאיבדתי לפני שבוע באוטובוס, אז - ורק אז - יגיע הקיץ. עד אז - מטריה ג' חוזרת לכוננות קבועה בתיק.
| |
|