הבור

אהלן אנשים!

נסעתי לפראג לשבוע, לבקר את דקלה.

דקלה לומדת בבצלאל, ונסעה לפראג לארבעה חודשים במסגרת חילופי סטודנטים, וזו הזדמנות מצוינת לבקר אותה (מצדי הייתי נוסע לטול כרם), לנפוש מהעבודה ולראות עולם.

חיכיתי זמן רב לדיל טוב, מצאתי כרטיס ב-200 דולר, והיידה לפראג!

פראג עיר יפה, כולם יודעים. כל מי ששמע שאני נוסע לשם הפליג בשבחי העיר הציורית ובבנותיה הכוסיות.

ובכן, העיר מאוד יפה. אין שם כמעט אף בניין, עמוד חשמל או מכסה ביוב שאינם מעוצבים ומעוטרים. בנותיה, לעומת זאת, היוו אכזבה מסוימת.

בדומה לרחובות העיר, אין הרבה מכוערות, ורוב הבחורות הן בלונדיניות גבוהות ורזות, בעלות פנים אסתטיות אך די משעממות. הצ'כים מכוערים, וזה קונצנזוס בקרב התיירים והצ'כיות גם יחד, מה שמסביר את מיעוט הילדים בעיר. למעשה, בכל שהותי שם ראיתי בערך ארבעה ילדים וארבע מאות כלבים. מסקנה: בעוד כמה שנים פראג תהיה כולה שלנו.

פראג מתבזבזת בידי הצ'כים, שהם עם של פוצים. כולם מסתובבים ברחוב בפה קפוץ, ומשתדלים להיות מנומסים רק עד היכן שהחוק מגדיר.

החיים יפים וזולים בפראג. ליטר בירה ששתיתי ביום הראשון עלה לי פחות מעשרה שקלים. לא הצלחתי להסביר למלצרית שאני רוצה ליטר בירה, אז לקחתי שני חצאים. מספיק לשנות אות אחת, או את הניקוד של אות אחת במשפט, והצ'כי הממוצע לא יצליח אפילו לנחש למה הכוונה.

חוץ מזה, היינו בגן החיות, בכנסיית העצמות, במוזיאונים ובפאבים, ואכלנו נקניקיות וכרוב כבוש וסטייק וברווז ומרק סנפיר כריש ועוד נקניקיות (עם לחם, חרדל ובירה - בדיוק כמו בארוחת הבוקר של יאן שוונקמאייר שכבר לפני שנים ריירתי עליה), וגם חומוס מחומרים שהבאתי מהארץ. בין לבין טיילנו בעיר וצפינו באינספור הפסלים הפזורים בה.

אני עשיתי פאדיחות כשניגשה אלי מבקרת כרטיסים במטרו ובידה מחזיק מפתחות מוזר (אמצעי זיהוי, מסתבר), ואני, שחשבתי שהיא חרשת-אילמת או משהו, מלמלתי וסימנתי לה שאין לי כסף קטן. בשאר הזמן לא שילמנו, כמו ישראלים טובים שפוגשים במערכת מבוססת אמון. הצ'כים, מצידם, משתדלים מאוד לשמור על האמון הזה, או אולי רק מפחדים מהחוק. החבר'ה בבית הספר לאמנות, למשל, הזעזעו כשביקשנו מהם serial number לתוכנת עריכת וידיאו מקצועית שדקלה התקינה, ופג תוקפה. נראה שכולם שם שילמו עבורה 800 דולר במקום לחפש באינטרנט. לא ייאמן.

לסיכום, ראיתי את פראג מנקודת מבט של סטודנטית לאמנות בעיר, וראיתי את דקלה, שהתגעגעתי אליה מאוד. ועכשיו חזרתי לשגרה, שהייתי מאוד מאושר בה בחודשים האחרונים, וכעת נראית לי קצת פחות זוהרת. יאללה, לעבודה :)  

שלושה סרטונים יפהפיים של יאן שוונקמאייר, אנימטור צ'כי מפורסם: