לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבור


כינוי: 

בן: 45

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

תגובה באתר חרדי בעניין הדרת נשים


 

תגובה למאמר "איך שקמפיין מתגלגל לו" באתר החרדי כיכר השבת.

 

לא נראה לי שזה יועיל במשהו. לך תסביר לחרדים על דמוקרטיה, על שלטון הרוב ולא עריצות הרוב. הם הרי חיים בעריצות המיעוט.

שלא לדבר על ההתנשאות העצומה שיש להם כלפי החילונים אוכלי הטריפות, בעלי החינוך הרקוב והנוער הפושע.

 

על כל פנים, אני משתדל להגיב שם מדי פעם, תמיד בעדינות וללא התרסה כדי לא להיחסם, ולכן הנימה העדינה גם כאן.


 


 


ראשית, לא מדובר בקמפיין תקשורתי ותו לא. הציבור החילוני באמת כועס. נכון שחלק מהתופעות אינן חדשות, אך הן הצטברו ולבסוף הספיק גפרור אחד להצית את המדורה. זה טבעי והגיוני.

 

יציאת צוערים בעת שירת נשים נחשבת להדרת נשים מפני שזוהי מסגרת צבאית. במסגרת כזו, בשונה מכנס אזרחי, למשל, לא מקובל שחיילים יוצאים ממנו. ההשתתפות היא חובה ואינה נתונה לשיקול דעתו של החייל.

לכן, כשמספר חיילים רוצים לצאת, הדבר יגרום להדרת נשים בפועל (ע"י המפקדים), כדי למנוע בעיות מראש. כך יימנע חיכוך עם החיילים הדתיים מצד אחד, אך מצד שני תיפגע זכותן של הנשים להשתתף ולהופיע בטקסים האלה.

 

באשר לקווי המהדרין: אם כל ציבור הנוסעים היה מעוניין בהפרדה באוטובוס, הרי שמעצמם היו יושבים בנפרד ולא היה צריך להכתיר את הקווים בכינוי "מהדרין". אם אשה רוצה לשבת מאחור זו זכותה, ואם גבר רוצה לשבת מלפנים זו זכותו. מה שמרגיז את החילונים (ואני חושב שיהיה לחרדים קשה מאוד להבין) הוא מה קורה כאשר מישהו אינו רוצה לקבל על עצמו את החוקים האלה.

גם אם רוב נוסעי האוטובוס מעוניינים בישיבה נפרדת, אין להם זכות לכפות זאת על זוג נשוי חרדי, למשל, שמעוניין לשבת יחד.

על זאת הצעקה. כל אשה שתרצה יכולה ללבוש שאלים וללכת ברחובות צדדיים. השאלה היא מה קורה כאשר יש אישה, חרדית או חילונית, שרוצה ללכת ברחוב הראשי. וגם אם היא מיעוט, וגם אם רוב התושבים בשכונה בעד שנשים ילכו ברחובות צדדיים, זכותה ללכת ברחוב הראשי.

שוב, אני לא מצפה מחרדים שיבינו את זה, אני רק מנסה להראות שלחילונים יש סיבות משלהם לכעוס, ולא סתם כי הם שונאים חרדים.

 

ובאשר לכיבוד נשים - לא חוכמה לקשור מישהו לכסא, להלביש עליו כתר ולטעון שאנו מכבדים אותו יותר מכולם.

החרדים יכולים לטעון עד מחר שהם מכבדים את האשה הכי בעולם. כאשר נשים אינן יכולות לשמש במשרות ניהול, לנהוג ברכב, ללכת ברחוב ראשי וכו' - זה אינו כבוד. ושוב, גם אם רוב הנשים החרדיות רוצות להישאר בבית וכו' - זה בסדר גמור. הבעיה היא כשיש נשים (אפילו מיעוט) שאינן רוצות, וסופגות השפלות וחרמות. כאן המבחן, ביחס למיעוט וביחס לשונה.

נכתב על ידי , 27/12/2011 12:05   בקטגוריות יהדות, דעתי, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גסות רוח


פעם שקלתי להצביע לעמיר פרץ. זה לא היה יוצא אל הפועל, כי יש לו את פואד על הגב, ובעצם את כל מפלגת העבודה, וגם הוא עצמו אינו מעורר גאווה יתירה, אבל שקלתי להצביע לו כדי לשמר את הנושא החברתי כמוביל סדר היום.
גם אם עמיר פרץ הוא אופורטוניסט שרוכב על הגל החברתי והשכבות החלשות מעניינות אותו כקליפת השום, כל עוד הוא צועק וזועק ומפריע לגנרלים לפטפט על האיום האיראני - דיינו.
אתמול שמחתי על שלא הצבעתי לו: במשך שעה או יותר הרדיו של שכנתי למשרד נבח הברות לא ברורות בקולו של עמיר פרץ. לא הבנתי אף מילה, שמעתי רק צעקות, צעקות, צעקות. כשעזבתי את המשרד המשכתי לשמוע את הצעקות האלה באוטובוס, ואם היתה לי טלוויזיה בטח הייתי שומע אותן גם בחדשות ואולי מגלה שזה בכלל מריאנו אידלמן עם המגאפון, צועק, צועק, צועק. הגסות המתלהמת הזו, אין מקומה בכנסת, ועצוב שזה נשמע לכם מצחיק.

אתמול בא אלי למשרד, אדם כעור-אופי והביא איתו כרטיס עובד של מישהו כדי שאחליף אותו בכרטיס חדש. בעוד אני מתכונן לעימות מול מנפיקי הכרטיסים (אנחנו חייבים להם כמה כרטיסים ישנים), הוא העווה תווי-פנים גסים ומיד תקף: הוא מחכה לי, ומה קורה עם זה, והוא ילך לשם וגמרנו. אני קפצתי על ההזדמנות להעיף אותו מהמשרד שלי ולכשהתחפף, ישבתי וחיכיתי לטלפון זועם ממרכז ההנפקה: מה פתאום הוא חותם? ומה עם הישנים? כבר אמרנו שאין חדשים עד שהם לא יגיעו אלינו!
מה אתם יודעים, הוא חזר משם עם כל הכרטיסים, העביר אותם לאנשים המתאימים, והכל נפתר על הצד הטוב ביותר. אולי כי אשת ההנפקה היא מאותו מגזר (*), ואולי גם היא ניסתה להיפטר ממנו. כך או כך, מסתבר שלפעמים צריך מפלצים גסי-רוח כדי להזיז דברים.

כמובן שבערב קינאתי בצסקא (היינו בעדם) על המאמן ששמר על קור-רוח מקפיא של ק.ג.ב, לעומת בבא-גרשון המתלהם שלנו.

  • המלצת היום: רפי פרסקי - הולך על המדרכה (חפשו באימיול)

    (*) אני הולך על ביצים פה.
  • נכתב על ידי , 1/5/2006 10:31   בקטגוריות מחשבות, עבודה, אקטואליה  
    16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
    תגובה אחרונה של שי פישר ב-7/5/2006 16:11
     



    21,379
    הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , החיים כמשל , תרשו לי להעיר
    © הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשי פישר אלא אם צויין אחרת
    האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שי פישר ועליו/ה בלבד
    כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)