רבקה מתלוננת על הצפצופים שהתוכנה משמיעה עם כל מקש שהיא מקישה.
אני משתלט על המחשב שלה ובודק.
אני: אם-
היא: (קוטעת אותי) מה?
אני: אם את-
היא: (שוב) מה?
אני מחכה חצי דקה עד שישתרר שקט כדי שאוכל לסיים את המשפט.
אני: אם את עכשיו מקישה "י", זה מצפצף?
היא: כן. (מקישה ואין צפצוף) אולי זה רק כשאני מקישה על Enter.
אני: אז תקישי על Enter.
היא: (מקישה, נאדה) אולי זה רק כשאני מקישה על Tab.
אני: אז תקישי על Tab.
היא: (מקישה על Tab שוב ושוב ועוברת על כל השדות. המחשב שקט כמו עכבר בתרדמת, וכשהיא מגיעה לשדה האחרון הוא פתאום מצפצף)
אני: את רואה את ההודעה שמופיעה על המסך? הוא כותב לך שאת צריכה להקיש על אנטר ולא על Tab. הוא צפצף בגלל שהקשת על מקש שגוי.
היא: אבל לחצתי על Tab והוא צפצף. אתה רואה? הוא צפצף כשלחצתי על Tab והוא צפצף כי לחצתי על Tab והוא צפצף. (יש לה המון משפטים כאלה. הם יכולים להימשך דקות ארוכות)
אני: אבל את לא צריכה ללחוץ על Tab, את צריכה ללחוץ על Enter.
היא: ואם אני רוצה ללחוץ על Tab? זכותי ללחוץ על Tab.
אני: (נתקעתי, אין לי תשובה)
ביטלתי את הצפצופים. עכשיו הוא סתם מודיע על מקש שגוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
