הבור |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אני קצת מבולבל
הבנתי שהחיילים הם הטובים והלא-חיילים הם הרעים.
הבנתי שהמעשנים הם הרעים והלא-מעשנים הם הטובים.
אז מה לגבי החיילים המעשנים?
| |
אני עדיין חי
אני מקווה לעדכן בקרוב בתדירות גבוהה יותר.
בחוברת ההטבות של כרטיס האשראי שלי כתוב שאני יכול לתרום את הנקודות שצברתי לארגון צדקה מסוים. כיוון שממילא אין לי מה לעשות עם הנקודות (כל מה שאני צריך אני קונה בחנויות פרטיות ולא ברשתות), לפחות אתרום אותה לתאגיד צדקה, לא? (גם בזה יש מותגים)
במשך שנה וחצי אינטנסיביות צברתי 1,034 נקודות. כל 25 ש"ח מזכים אותי בנקודה, כלומר, ביצעתי עסקאות ב-25,850 ש"ח, בעצם קצת יותר כי חלקי נקודות מעוגלים כלפי מטה, וגם שילמתי עמלות בסכום שנע בין 170 ל-230 ש"ח.
רוצים לנחש כמה אני יכול לתרום?
כל מאה נקודות שוות לשקל אחד, כלומר, כל הנקודות שצברתי שוות לעשרה שקלים ושלוש אגורות. אני חושב שזה ממש מעליב.
אגב, העמלה על העברת הנקודות שצברתי לכרטיס אשראי אחר היא עשרה שקלים. כמה עולה בזוקה בימינו?
ומישהו יכול לומר לי למה מתכוון בנק לאומי במשפט המסומן?
מאז שהפרד והציפור הכחולה מלקטים עבורי מוזיקה מרחבי העולם, הצטברה אצלי כמות מבהילה של מוזיקה לשיפוט ולמיון. כשזה הגיע לכמה ג'יגה נכבדים החלטתי להקדיש את המשאבים הדרושים ולטפל סוף סוף בערמה המתגבהת הזו.
זה אומר שבשבועיים האחרונים אני נחשף למוזיקה מכל הסוגים ומרחיב אופקים, זה אומר שבשבועיים האחרונים אני מסדר ומנקה שטח רב בדיסק הקשיח, אבל זה בעיקר אומר שבשבועיים האחרונים, רוב הזמן, אני שומע קקה של מוזיקה.
 אחת העובדות שלנו איבדה את כרטיס העובד שלה, ושלחה אלי את התמונה שלה כדי שאנפיק לה כרטיס חדש.
"לא ידעתי שיש צעירה חדשה במינהל עם רטרו-שיק שכזה", המהמתי ופניתי לטפל בעניין. מיד גיליתי שכבר יש לי תמונה שלה במאגר.
חמודה.
יאללה, ביי, שיהיה לכם יום חופש נחמד מחר, אני הולך לעבוד 16 שעות ברציפות.
אה, ועדכנתי את הרשימות משמאל.
| |
פשוט אמרו לא
הציעו לי את התקליט של כרומוזום ב-800 ש"ח ולא הסכמתי.
(זה תקליט נדיר מאוד של הרכב של פורטיס, שולץ וחברים בתחילת שנות השמונים)
אני מודה שהתלבטתי, ואפילו נטיתי לקנות אותו. אבל שיחה עם מוכר בחנות אחרת שמכיר את החומר, שכנעה אותי שהמחיר שלהם מוגזם לגמרי ואפילו גובל בחוצפה. אם מחיר השוק לתקליט הזה היה 1,000 ש"ח הייתי קונה. אבל לבקש 800 על תקליט ששווה 500?
מי יודע מתי אמצא אותו שוב.
מעכשיו אני אחראי בעבודה על כרטיסי העובד וקיבלתי גישה לתיקייה של תמונות הפספורט. מדהים לראות את הפנים שמאחורי הקולות, לפעמים הפוך ממה שתיארתי לעצמי. אני שוקל לעבור על כל המשתמשים במערכת התקלות ולסמן את הכוסיות כ-VIP.
אתמול עברתי ליד בניין משרד החוץ, ומלבד המאבטח הרגיל בז'קט הכחול היה מאבטח נוסף בז'קט שחור. כמו בקראטה, ההיררכיה היתה ברורה.
אם מישהו לא מבין, אל תחזרו על הדברים לאט יותר, אלא מהר יותר ובמשפטים קצרים יותר. תנו לו קרדיט, אולי הוא לא טיפש, אולי ההסבר מייגע.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
