בחיוך ובמציאה מתמדת :)

קצת מבוסס וקצת לא, שאומר שיש קוראים (יותר נכון, קוראת) שאני מכירה בחיים (או יותר נכון הכרתי) שאני לא הייתי רוצה שתקרא פה.

אני לא יודעת איך היא הגיעה לפה, אבל זה קצת לא מתאים לי.

עכשיו אני לא יודעת מה לעשות בקשר לזה.

האם להמשיך ולכתוב פה ומה שיהיה יהיה, או לנקוט את אחת הדרכים הבאות:
א. להפוך את הבלוג לחסום, עם רשות למי שיחפוץ בכך, אך עם סינון קודם.
ב. לסגור כאן את הבאסטה ולפתוח חדשה

ג. לסגור כאן את הבאסטה ולכתוב, כפורקן, בכל מיני מקומות ברשת, בהם אני לא מאופיינת כאדם ספציפי, או לפחות לא קל לאסוף את כל מה שכתבתי לכדי זהות אחת.

ד. אחר (כאילו, מה?)

אני באמת לא יודעת מה לעשות עכשיו וממש אשמח לעצתכם.
באמת, וזה ממש לא מתאים לי שבמקום לכתוב, נניח, שהיה לי יום נוראי אתמול ולקבל חיבוקים בתגובה אני צריכה להתחיל לשקול מילים ולחשוב על מה הצעד הבא.

אני כל-כך אוהבת את הפלטפורמה הזאת, אני אוהבת לכתוב פה, וגם אם לא עושה את זה הרבה לאחרונה- אני לפחות יודעת שיש לי האפשרות.

(אולי זה טיפשי, אבל שתדעו: אם אי-פעם דיברתם איתי על הבלוג ואני יודעת שאתם קוראים, אז זה לא אתם.)

איזו דרך מוזרה להתחיל את השבוע.

אני.