עשרת ימי תשובה, הא? לא להאמין איך שהזמן עובר.
נראה לי כאילו רק לפני רגע היו החגים, והנה הם שוב כאן.
הקרבה הזו בין ראש השנה ליום ההולדת שלי יוצרת תמהיל מסוכן של מחשבות על מאיפה אני באה ולאן אני הולכת. בעצם, למה מסוכן? פורה. חשבון נפש ארוך, כפול ומכופל.
כבר עם חלוף צום ט' באב המחשבות נודדות לכיוון ט"ו באב, ור"ח אלול שיבוא מיד אחריו, והחגים.
אומר הרב קוק: כלל ידוע בנגעים (סימנים על העור אשר עלולים לטמא את הנושא אותם) הוא שאין אדם רואה נגעי עצמו- כלומר, אדם לא יכול להחליט האם הנגע שלו מטמא אותו או לא, ועליו לפנות לכהן. אותו הכהן לא יכול לבדוק את נגעי עצמו- ועליו לפנות לכהן אחר. עדניין של אובייקטיביות.
אך מה מתרחש בעשרת ימי תשובה? על כל אדם לעשות תשובה באופן אישי, לעצמו, ואין עליו לפנות לאחר כדי שסייע לו להבין במה הוא פגום, במה הוא צריך תשובה. האדם עושה תשובה לעצמו, ועל אחת כמה וכמה- זוהי מהותה של התשובה, שאדם צריך לראות את נגעי עצמו, להכיר בהם, ואז לחזור עליהם בתשובה. החקירה העצמית הזו היא בעלת משמעות.
התפיסה הזו דומה לתפיסה הפסיכולוגית של פרויד: אדם שרוי במציאות בה הוא נתוך לדחפים והוא נכנע להם- אם כך, איך אפשר לטפל בו בכלל? התפיסה היא שאדם צריך קודם להתבונן אל תוך תוכו, ע"י דיבור, ולהבין מה גורם לו להייות כזה. ההתבוננות וההכרה במי שהוא מאפשרת לו להשתנות ולהחליט להיות אחר.
שיהיו ימי תשובה משמעותיים לכולנו, ונזכה לשמח במהרה בטוב,
וה' יצילנו מכל רע, לא תאונה אלינו רעה ונגע לא יקרב לאהלנו.
בשורות טובות!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
