אני וי' וע' עושות יחד עבודה.
אני חושבת שזו הפעם הראשונה מאז היסודי שאני מכינה עבודה משותפת עם עוד שתי בנות (או בכלל עם מישהו) - תמיד העדפתי לשבת על עבודה מההתחלה ועד הסוף ולסיים אותה ולהגיש ולדעת שהכל נכון ובטוח כי עברתי עליו ואני בטוחה בו.
אבל הפעם הייתי כל-כך עייפה מהסמסטר וממליון המטלות שיש לי, והחלטתי לזרום עם זה.
ואז ניסינו לחלק בינינו את החומר, ואמרתי שאני אקח על עצמי את שני החלקים הראשונים (שהיו בעיניי הכי בעייתיים) וכך אני יכולה לדעת ששהם נעשו טוב, או לפחות לפי טעמי. י' וע' חלקו ביניהם את מה שנשאר.
אבל אז ע' חזרה בה, ואמרה שזה בעייתי מבחינתה, והיא מעדיפה לעשות את החלקים הראשונים ושאני אעשה חלק אחר. לא היה לי כבר אכפת, העיקר שהעבודה הזו כבר תהיה מאחורינו.
ע' גם הלחיצה אותנו שנגיע כבר לדברים, ונסיים וכו' וכו' אז פשוט אמרתי שאני לא עושה כלום עד שאני מסיימת את החלק שלי. ישבתי על זה כמה שעות טובות (איזה חצי יום) עד שהגעתי לניסוח אחיד של הפרק, ושלחתי להן.
והיום, שזה פחות משבוע לדדליין, שאלתי אותן מה קורה.
אז מה מסתבר? שע' אומרת שאחד מהפרקים הראשונים, זה של סקירת המחקר, גוזל המון זמן, והיא הייתה בספריה שעות בשביל למצוא מאמרים באנגלית(!) כי אין מאמרים בעברית (!).
אני חייבת לציין שהייתי קצת סקפטית, כי הייתי בטוחה שאפשר למצוא חומר ברשת, ועל אחת כמה וכמה בעברית, אבל אז עשיתי איזה חיפוש קטן (מאוד לא מעמיק, אבל כזה שיכול לתת איזה אומדן) וגיליתי שהיא צודקת.
ועכשיו אני לא יודעת מה אני מרגישה.
מצד אחד אני ממש מרחמת עליה, שהייתה צריכה לשבת על פרק יחסית קצר (גם במשקל היחסי בציון וגן מבחינת הנפח בעבודה) כל-כך הרבה זמן.
מצד שני אני מודה לה' שסיבב את זה ככה שזו לא אני שצריכה לעשות את זה, עם כל המיליון מטלות שאני במילא יושבת עליהן ימים שלמים.
מצד שלישי אני חושבת שזה קצת נורא שהיא לקחה על עצמה את זה ואז נתקעה עם זה.
זה מצחיק שאני מרגישה לא נעים שהפרק שלי כבר הוכן ונגמר כשהן עוד עומלות על החלקים שלהן, נכון?
כפי ששמתם בודאי לב, זהו פוסט בלי פואנטה מוגדרת.
אני רק מקווה שנסיים את העבודה הזו (ואני גם אסיים את כל שאר העבודות שיש לי, אמן כן יהי רצון) בטוב.
בשורות טובות לכולנו!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
