פגשתי את רלף בחניה למטה. הוא חייך את החיוך הנפלא שלו. בלי שום מילה נוספת הוריד אותי למטה למציצה.
הוא גמר די מהר. אחר כך עלינו אלי לדירה. התריסים במרפסת היו פתוחים והשמש שטפה את הרצפה. ישבנו ליד כוננית העץ הארוכה והוא שלף אלבום תמונות מהמדף. דפדף עד שהגיע לתמונה נוזלית שלי שצולמה מתחת למים. "אפשר לקחת אותה?" הוא שאל. "בטח" אמרתי "למה יש לך בבית אוסף תמונות של זונות?"
"לא, מה פתאום" הוא אמר "אני פשוט רוצה תמונה שלך אצלי" והמבט שלו היה חם כנה ואוהד.
זה יפה שאני מפרגנת לעצמי יחס חם ואוהד בחלומות שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
