אתמול כשנהייה בחוץ חושך הדלקתי את פרצופי הדלעות בחצר בדיוק כשאיירי הגיעה. פתחנו בקבוק יין אדום גילגלנו ג'וינט ובין לבין חילקנו ממתקים לילדים שדפקו על הדלת והלכו ונעשו יותר ויותר גדולים ככל שהתאחרה השעה. לקראת תשע אמרתי לה שאני מפסיקה לפתוח את הדלת כי הבא שיבוא יהיה כבר יהיה עם שפם וקול עבה בגיל שיכול להיות בעלה ולכן זה תורה. בשלב מסוים גם "היא" הצטרפה. בקטע הזה כבר איבדנו בושה שמנו על השולחן לפנינו את קערת הממתקים הענקית שנועדה "לילדים" המתדפקים וירדנו עליה בשיטתיות קורעות עטיפה אחר עטיפה. כשבדלת דפקו שתי בחורות שנראו בערך בנות שמונה עשרה בתתחפושות של בנות כפר עם חזה יותר גדול משלושתנו יחד אני כבר הייתי על הרצפה מרוב צחוק. המסכנות עמדו בפתח לא הבינו למה אני מנפנפת בידיים בפראות לאיירי ו"היא" לבוא ולראות ולמה אני צוחקת בדמעות. אלוהים, זה אמור להיות חג של ילדים קטנים לא של מפלצות מגודלות שאוספות ממתקים.
בכל פעם שהתפעלתי מתחפושות מעניינות זה היה תורן של איירי ו"היא" לפרוץ בתרועות בלתי נשלטות. כנראה בגלל שבשלב הזה כבר לא הייתי מסוגלת להנפיק מילים והסתפקתי בקריאות התפעלות שנשמעו כמו יללות.
כל החג הזה הוא משונה מוזר והזוי אילולא חששתי לשמי הטוב כאן בשכונה הייתי אומרת שהערב הזה היה בהחלט באווירה המתאימה.
איירי בחורה שחורה, מדליקה, וגדולה מהחיים. יש לה אנרגיות שיכולות להזיז הרים. שער אפרו מוחלק תמידית, דיבור במהירות מופרזת וצחוקים פרועים. היא קוסמת עם ילדים למרות שהיא לא רוצה כאלו משלה, היא חיה עם חבר לא חושבת על חתונה. לטייל בעולם זה כל מה שהיא רוצה. ה"בעיה" היחידה היא שאיירי מצויידת תמידית בעלים הירוקים ויש לה אספקה באיכות מדהימה.
ואני, אני אישה נורמאטיבית אבל עם נשמה של מכורה. לא חשוב מה. ספורט, הנאות החיים,סמים .קלים,אלכוהול סיגריות, קשה לי מאוד לשמור על מידה. ולכן חברה כמו איירי בשבילי זה כיף מעורב בסכנה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
