בתקופה שמיד לאחר ה"אירוע" מוצי ופוצית דגמנו זוגיות מבחילה. כזו של יד ביד, של צמוד, של ביחד, של דבק, של רגע לפני ההקאה.
כל פעם שהם חלפו על פני הייתי מייד מוצאת עניין בעננים מעלי.
הייתי עדה אילמת בליל ה"אירוע" בו מוצי מעד עם אחת. הייתי עדה מהצד כמה שבועות אחר כך למוצי מאבד עשתונות ומספר לפוצית ב ד י ו ק מה קרה.
מוצי יודע שאני יודעת הכל. אני יודעת שפוצית יודעת הכל. פוצית לא יודעת שאני יודעת כלום. בדיוק מסוג המצבים בהם יש לחקור לעומק עננים.
הייתם צריכים לראות את פוצית ביום שאחרי. כאילו יצאה למסע נקמה בחנויות העולם כולו. השער, הבגדים, המשקפיים, האיפור אפילו הפודל שלה נראה חגיגי במיוחד. אבל איך אפשר לשפוט אישה יום אחרי שהמוצי שלה דופק וידוי על זה שדפק באיזה לילה עוד אישה.
לפני כמה שבועות מוצי מכר את חלקו בשותפות עסקית מצליחה. זה היה בעיתונים. פתאום אני רואה כל יום רק את פוצית ואין זכר למוצי.
אולי היא הרגה אותו קברה אותו בגינה ויש להודיע למשטרה? מוצי נעלם מעל פני האדמה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
