נניח שאתם נוסעים לבקר חברים מעבר לים. שכחתם לארוז כפפות כי מי חושב על זה בכלל בארץ.
אתם מגיעים וכפות הידים שלכם קופאות. המארחים אומרים לכם "אל דאגה הנה יש לי כאן עוד זוג כפפות".
אל תגעו! השמרו! נוסו על נפשכם לחנות הקרובה.
אלו לא כפפות זוהי הצורה המודרנית של הממחטה.
שניים סינים שבאו בלי שום כינור גדול מחליפים ומושכים ודופקים ועושים לי חור בראש בקול גדול. רגע לפני שאני עוזבת את הבית הזה הם נזכרים להחליף את השטיחים לריצפה. זיליוני קרדיות אבק הבית יוצאות למסע חייהן מהסלון לגינה ומשם מי יודע לאן. היו שלום קרדיות יקרות, איני נוטרת טינה. סלחו לי גם אתן אם את מי מכן מעכתי ללא כוונה.
ישבנו על המים והקפצנו אבנים. פתאום הוא מצא ענף בצורת קלע. חסרה היתה רק הגומיה. מאוד התחשק לי לירות ברוגטקה פתאום. שקלתי להוציא את הגומי מהתחתונים. הכנסתי יד ובדקתי אבל זה לא התאים. תחתונים בגיזרת מכנסונים אינם מיוצרים באופן תומך ידויי אבנים. איפה החוטיני דווקא כשצריכים.
לפעמים אני מרגישה כמו סוודר צמר נפרם. מושכים לי בקצה ולאט לאט כל הכיסוי נעלם. אני נותרת עירומה וחשופה. אבל לא קר לי. דווקא חם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
