בימים אלו "היא" ואני כותבות את התוכן לאתר האינטרנט המתוכנן שלנו. משימה משעשעת ומעצבנת לסירוגין. בשל חוסר ניסיון יש לנו אי אלו יועצים. אחד מהם, איש שיווק יקר שמתמחה בצפון אמריקה שלח לי מייל עכשיו בעקבות טקסט שנשלח לו לבדיקה ובו הערה: "כשאת כותבת באתר קורות חיים שלך, אל תחשבי ישראל. כאן זה אמריקה. תכתבי על כל הריצות האלו שלך, הם מתים על כאלו שטויות."
זה הצחיק אותי. מה הקשר בין מחט לתחת. אבל מייד כשהוא אמר זה זה כבר נכתב לי בראש. מאחר וזה לעולם לא יופיע שם אז הנה זה כאן.
"שלום אני מילולי, מין נקבה ואני מכורה. עד לפני שנתיים ושבעה חודשים לסיגריות ומאז לריצה. ביום שהחלה הגמילה לבשתי טייץ אדום וטריקו לבנה והתחלתי לרוץ. רצתי ברחוב עד לגינה וחזרה עניין של קילומטר ורבע אם אינני טועה.
מאז המשכתי בלהט של אלו שמחליפים התמכרות בהתמכרות. כשהגעתי לשניים וחצי ק"מ חשבתי שאני על הפיסגה. כשהגעתי לחמישה ק"מ הנפתי ידיים כאילו חציתי מדינה. במירוץ הראשון של עשרה ק"מ כבר מחיתי דמעה. במירוץ השני של עשרה ק"מ הרגשתי שאני מוכנה. עברתי לעשרים ואחד ק"מ וכמעט נפלו לי חצי מהאצבעות בגלל נעליים לא מתאימות. במירוץ השני של עשרים ואחד כבר גמלה בי החלטה על הצעד הבא. אחרי המרתון הראשון בכיתי כמו ילדה. את המרתון השני סיימתי קצת חולה והרבה גאה.
אז מה אתה אומר אמריקאי שלי רוצה להזמין ממני עבודה?"
"הלו, הלו, היי, למה ככה דבל קליק לאתר הבא?"
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
