זה כלל לא משנה שאתה והמילים שלך חרוטות בי כבר מאי משם, מהעת העתיקה. אלו מילים שגורמות לי.
אני הולכת מהורהרת לחדר השינה, בתנועות ארוכות מפשיטה את המיטה. מקלפת את הסדין, שולפת את הציפה, מערבבת אותם אל תוך המכונה. אני יודעת שהם מסתחררים עם המים בעוצמה, אני שומעת אותם מוטחים שוב ושוב על הדפנות בחזקה, אני חשה אותם רועדים בסחיטה. רגע של דממה. מרחפים בעונג בענן משכר של ריח כביסה נקיה, יבשה.
פריכים וחמים אני מותחת אותם על המיטה חזרה. מישרת את השטיח הפשוט על הריצפה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
