כשהוא רוכן אל הכיור לשטוף פנים בסוף יום עבודה, אני מתבוננת בדממה.
כשהוא עומד במקלחת עם ידיים בטול, קופיפים של בית שחי אני מקציפה.
אלו רגעים בהם אני נשטפת אהבה.
כשהוא מדרבן בתוכי ואומר "אוהב" לתוך אזני אני נשטפת טירוף,
אני שולפת את איברו לכף ידי ברגע הגמירה, בורחת עם הנוזל למטבח, לפלסטיק של הקרח, לפריזר, מקפיאה בקוביה.
"את גונבת לי זרע?" הוא שואל סתור במיטה,
"לגמרי לא" אני צועקת "אני מכינה לי הוכחה מוצקה לאהבה".
טירוף הוא מוטציה של פחד. פחד שלעיתים שם את כף ידו בכף ידי ומעביר אותי את כביש דעתי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
