אני מביטה בה כשהיא בחצר מותחת את חבלי סבלנותה מקצה לקצה. מקערת ליבה היא דולה ותולה עליהם את הציפיה, הכמיהה, האפשרות, ההבטחה. זו לצד זו. מהדקת באטבים מלטפת בלי משים.
מתישבת בצד, ידיים חובקות ברכיים אסופות. מביטה בכביסת נפשה נוטפת שלוליות.
עכשיו שלווה. היא מחכה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
