לעת ערב אני מסיימת לשטוף את כל כלי הכתיבה מהכיור. מנגבת את כל המילים היפות, מסדרת אותן בתוך הארונות. אני ממיינת את החרוזים חזרה לתיבות התכשיטים ומהתנור כבר עולה ריח מתוק של מאפה שורות מסודרות. ואז, רגע לפני שאני מתמכרת לנקי, למבהיק ולשלווה מתלקחת בי הלהבה. בא לי להכניס את ידי הנקיה לתוך פח הזבל של המילים הכי מלוכלכות, לקחת מהן מלוא החופן, למרוח אותן על גופי ולתוך אזנך להכתים בהן בלי חשבון את הקירות ואת הריצפה. לרווח לנו מקום בין השורות ולהתגולל שם בדיר של מילים נחותות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
