אתמול רצתי לתוך שקיעה מדהימה.
בדרך נזכרתי איך פעם אחרי אורגזמה של אהבה נהיינו רעבים
הוצאנו צנצנת של זעתר, צנצנת של מלח, ומלפפונים חיים ירוקים.
כמה מעט צריך בחיים.
אני אוהבת להזכר בדברים שכלל לא שכחתי רק כדי שיהיה לי עוד פעם נעים.
עכשיו אני רואה גב ואני לא רואה פנים. נדמה שאני יכולה ללטף בעורף גם אם אינני חיילת בחזית קרבות החיים.
זה הקיץ שבחוץ שמסדיר בי תחושות. קשה להתיר קשרים בידים קפואות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
