חלמתי הלילה שאני קמה בבוקר, לא מצליחה למצוא את בגדי היוגה שלי ולכן אני הולכת לשעור יוגה בבגד ים. בחמש בבוקר על אמת, קמתי והפלא ופלא, לא מצאתי את בגדי היוגה שלי. במקום ללבוש בגד ים וליצור לי יום נאמן לחלום הוצאתי מסל הכביסה את הטייץ האדום. אז ראיתי שמאחור הכל מלא בוץ מהרכיבה הגשומה של אתמול וזה נראה בול כאילו יש לי קקי במקום הנכון. שטפתי במים והכנסתי למייבש בזמן שאני מכינה לי תה להתאושש. החושך שבחוץ לא אפשר לי לראות בעיניים אבל הקור בעצמות והרדיו בדרך סיפרו על 110 ס"מ של שלג למעלה בהרים ושביום חמישי יפתחו האתרים. זה הרחיב לי את הלב משמחה אפילו שבינתיים הם נפתחים רק במשך היום ואני גולשת רק בערבים.
לאחרונה אני עושה עבודה שחורה בחולצה לבנה וביחד זה נותן אפור. אפור וחורף זה בסדר גמור וכל העצים כבר עירומים.
כשאני מצליחה בערבים מאוחר אני הולכת לבית הקפה ההוא שאף פעם לא נסגר. שם אני מרגישה שהמילים זורמות לי ביתר קלות. שם אני גם נפגשת איתו (זה עם הכוס הירוקה) כשהוא מסיים את העבודה ואיכשהו, למרות שעל השולחן פרושים הלפ טופ, דפים וספרים בסוף אנחנו תמיד נשארים עם המילים.
הנה חיברתי כל מיני דברים שבכלל לא קשורים.