אתמול בלילה רגע אחרי שהנשימה נרגעת והגופות מתרפים אני אומרת לו שאני רוצה רק הפעם להחליף צדדים. שהוא ישן בשלי ואני אשן בשלו. באצבעות ארוכות בחושך הוא מסמן סימן של פליאה, אצלו הכל בשתיקה. ואני רק אומרת שככה, ככה אני רוצה.
אני לא יודעת מה אני חושבת. שאוכל לגנוב לו את החלומות, לספוג את מה שנספג אליו בלילות, לברוח מאלו שלי או לעשות מעברים בגופי.
הרבה אחר כך הבוקר כבר מתחיל והכל מתעקם. אולי מצדדים הפוכים קמים ברגליים הפוכות. אולי דברים הם לא כל כך פשוטים של רק להחליף מקומות. יש כל כך הרבה שאני צריכה לאסוף ולנקות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
