גלולות? אני?
אני לא מוכנה לדחוס לעצמי הורמונים במשך שנים.
התקנים? אני?
שאחרים יסתובבו עם חפצים בבטנים.
קונדום? אני?
גומי זה טוב רק ללעיסה.
דברים אחרים? אין לי מושג. לא מכירה.
אני? אני הרי מחוברת לעצמי ולגופי
אני לגמרי קשובה
יודעת מתי אפשר ומתי מותר, ומתי גם אפשר רק אחרת.
כן אה?
הצחקתי אתכם? הצחקתי גם אותי.
אח, ימי התום ימי הבורות
היכן הם אותם הימים
בהם רצתי פזורת שער
ברגליים יחפות בשדות המין המוריקים
חושבת שאני יודעת הכל
שהכל יכול להיות טבע והכל יכול להשאר טבעי
ואתמול זה נגמר.
כמו סוסה מאולפת וכנועה
נתתי בהם שיעשו בי וידחסו בי גופים זרים
ושוב, ברווח זמן קצר מדי
מצאתי את עצמי משתבללת על הספה
מדממת וכואבת גם בפועל וגם מהנשמה
ועושה מזה סיפור.
כי ככה. ככה אני רוצה וככה מרגישה.
ואני רק ממלמלת לעצמי ולעולם מסביבי
"תפסיקו כבר לגעת לי ברחם בבקשה"
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
