כשהייתי קטנה אמא תמיד קיצרה. "ככה זה יגדל יותר בריא" היא אמרה. כשגדלתי ועמדתי על שרפרף דעתי וראיתי את עצמי במראה, החלה תקופת ההארכה. לא עוד תספורות, לא עוד מספריים, לא עוד סיפורים על צמיחה בריאה. מאז במשך שנים פרא הוא היה מונח עד מתחת לכתפי. מצהיב בקיץ, מחמים בחורף, לא לגמרי מתותל, לא לגמרי חלק, כולו מלא, כולו שלי ואומר אני.
פתאום, כמה חודשים לפני הגיוס עשיתי מעשה. הפעם היתה זו אמא שנבהלה כשהשארתי את הכל במספרה על הריצפה. קצוץ קצוץ קצוץ. העיניים שלי לא הפסיקו לחייך. זה היה יפה בעיני, אהבתי את זה ולכן גם לאחרים לא נותר אלא לאהוב.
הכל התחיל קצת אחר כך. באיזור הדמדומים שבין הקצוץ לקצר, כשהוא צימח ועדיין נחשב לתספורת קצרה אבל לא מאוד קצוצה. הו אז התחילו הבעיות ההזויות.
אבל בואו נעצור רגע ונוסיף כמה פרטים לתמונה שמתחת לשער. נערה קצת גבוהה מהממוצע. באותם ימים הייתי עסוקה בעיקר במתיחת מפרשים או גלישת גלים מה ששיווה לכתפי מוטת כנפיים לא לגמרי צרה. ג'ינס משופשפים וחולצות טריקו ענקיות עם הדפסים של גלישה. והחזה שלי, הו החזה שלי אף פעם לא צעד לפני.
ופתאום בחורות החלו מסתכלות עלי. ופתאום אנשים התבלבלו גם ממרחק של פנים אל פנים. פנו אלי בלי סוף בלשון זכר אבל תמיד עם פיתולים של ליטופים. פתאום הפכתי לבן שתמיד רציתי להיות אבל אף פעם לא הייתי וזה היה כל כך מוזר.
השיא היה בטירונות עצמה. הפכתי בתוך חבורה ספציפית של בנות (שם אחר לפרחות) למושא של תשוקה. כמובן שהן ידעו שאני בת. זה לא הפריע להן להסתכל עלי בעיניים מצועפות ולאמר (יש להגות באינטונציה נכונה) "וואי אם היית בן, איזה חתיך היית" אין לי מושג איפה זה השאיר אותי בסקאלה בתור בחורה. הן היו מסתובבות סביבי, נועצות מבטים ואומרות מילים. אני לא חושבת שהיתה להן נטייה מינית נשית הן פשוט מצאו בי תחליף לאותה תקופה שבה אנחנו מוקפות בבנות עד זרא. איכשהו ראיתי בזה מחמאה.
והיתה הפעם שלא תשכח באוטובוס בדרך הביתה. מאסתי במראה הזה כבר. קניתי סיכות קליק קלאק כאלו ושמתי בשער אפילו שלא ממש הייתי צריכה. באוטובוס מאחור ישבה חבורה של ילדים והם צחקו נורא. לא יכול היה להיות ספק שזה עלי שכן היה שם השילוב הקטלני של לחישה מבט הצבעה וצחוק. לא ידעתי למה עד ששמעתי את אחד מהם אומר לזה שלידו, "תסתכל על זה, נפלה לו הכיפה ונשארה לו הסיכה".
זהו. מאז הוא גדל. פרא הוא מונח עד מתחת לכתפי. מצהיב בקיץ, מחמים בחורף. לא לגמרי מתולתל, לא לגמרי חלק, כולו מלא, כולו שלי וכולו אומר אני שזה כנראה אומר גם נשי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
