אנ רוצה להתכנס לתוך עצמי ולצאת מהצד השני. כמו שזוחלים מתחת לשמיכה, כמו שעוברים בתוך מנהרה. להתגלם לרגע. לא כדי להתפרפר מחדש אלא כדי לקבל חזרה את עצמי הישנה. הישן הוא החדש החדש. אני שונאת כשאני כל כך חולה.
אפרופו מנהרה מאוד התרשמתי מזו בכביש חוצה ישראל. נסעתי בכביש הזה עד סופו וחייכתי כל פעם שעברתי מצלמה. אולי כדאי שהם ישלחו לי את התמונות. בכל זאת משלמים כסף על כל קליק של תמונה.
אפרופו קליקים, היום בערב אלך לעבודה. אני פוחדת לפגוש את ג'וני. חודש בלי ג'וני זה סוג של גמילה. אני פוחדת כי אולי הוא כבר לא חבר שלי יותר. הוא לא אהב את המילולי שראה במסיבת קריסמיס של העבודה לפני הנסיעה. זו שמשתכרת, זו שמפלרטטת, זו שחלק גדול מהאנשים לא זיהו ברגע הראשון כי היתה קצת יותר יפה. זה לא שהוא לא דאג לי. הוא כן. הוא לקח אותי אחר כך לשתות קפה והסיע אותי הביתה. בערב שממש לפני הנסיעה הוא לקח אותי למסעדה והביא לי מתנה. אבל אי אפשר להוליכני שולל. אני רואה במתחת. כל הדברים האלו נראו כמו מאסף של מה שהוא כבר "היה". כאילו שגמלה בליבו החלטה. כמעט ולא בא לי בכלל ללכת היום כדי לא לגלות אם אני צודקת או טועה.
אפרופו לגלות, בוקר אחד כשהסתובבתי בנמל תל אביב בדיוק גיא התקשר. התלהבתי לו בטלפון ממה שאני רואה והוא אמר לי שיש שם גם חנויות יפות ושגם החנות של "סיסטרס" שם והיא בטח נחמדה. אז שאלתי אותו אם אני יכולה לקנות לאשתו משם מתנה ליומולדת כי זה יפתור לי בעיה והוא אמר שבטח ושבשמחה. אז נכנסתי והתייעצתי ובחרתי צעצוע נחמד, לא בוטה מדי, כזה שיאפשר לשתף גם אותו בחגיגה. ברגע האחרון אחרי שכבר שילמתי חשבתי לעצמי למה בעצם רק לה? אז קניתי אחד גם לי. וכן, זה נחמד. אבל קצת כמו פאסט פוד. שום דבר שיכול או צריך לגרום למין הגברי דאגה.
אפרופו דאגה, אני חולה. אה כבר אמרתי את זה. סליחה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
