האמת שרציתי כבר לפני איזה שעתיים להגיע למחשב הנישא ולכתוב את הפוסט היומי. אבל היתה בעיה. במחשב השני הגדול, הוא דיבר בסקייפ עם אנשים. שנה טובה איחולים ועניינים. הדבר היחיד שאני שונאת יותר מלדבר בטלפון הוא לדבר בסקייפ. אז הייתי לכודה על הספה מפחדת לעשות תזוזה שמא ישמעו אותי או תתפוס אותי המצלמה ואצטרך חס וחלילה לשבת לפטפט ולומר שנה טובה. בשלב מסויים שקלתי לזחול על הריצפה ולהגיע למחשב הנישא מתחת למצלמה אבל פחדתי שהוא לא יעמוד במחזה בלי להסגיר אותי ואז אני אבודה. הי, מעולם לא טענתי שאני נורמאלית. כאן השעה כבר אחרי אחת עשרה בלילה ואני לא בנויה לניהול שיחות חג בשעות האלו. טוב נו, האמת שזה סתם תרוץ. אני לא בנויה לשיחות אלו באף שעה, חול, חג או לא חשוב מה. אחר כך יש לי את החוצפה לטעון שאין לי חברים.
טוב לא משנה. אתם ממילא כולכם עסוקים. עורכים שולחן, מחפשים את המפה הלבנה, רצים לקנות מתנות, מבזבזים תלושים, חותכים תפוחים, מבשלים, אופים עוגה, גוררים כסאות, מגהצים חולצה או קונים שמלה. אז אין צורך שארים אליכם טלפון עכשיו לומר שנה טובה. זה רק יפריע. אבל זה לא אומר שאני לא מאחלת, זה לא אומר שאני לא מתכוונת, זה לא אומר שאני לא רוצה.
תזכרו, האושר לא מגיע בבלוקים ענקיים, הוא בא בחרוזים קטנים וצבעוניים. אז אני מאחלת לכולכם שתהייה לכם שנה מלא שרשרים:)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
