מאז ומתמיד כשמביטים מתוכי על חודשי השנה, מרץ הוא חודש ללא תפקיד. הוא החודש האפור שנטמע בין ההמונים. החודש שבו אין ימי הולדת שנחגגים, סתם חודש שכזה. לא ממש חורף ולא ממש אביב. חודש שהוא כמו שן בינה, אני צריכה לחשוב רגע אם הוא בכלל נמצא או שכבר הוצא.
לפני 9,857 ימים, כשהיו לי כאבים בצד שמאל והלכתי למליון בדיקות ללא תוצאות הפנו אותי לרופא מומחה. משך ההמתנה כאן לרופא מומחה הוא משך זמן ממוצע לטיפוח שערות שיבה והתור נקבע אי אז למן תאריך סתמי כזה- השמיני למרץ. בסדר. שיהיה.
לפני 7 שנים הגענו לקנדה וחיינו על אישור עבודה, אחרי שלוש שנים הזזנו את התחת ועשינו הליך של תושבות קבע, אחרי שנה קיבלנו אותו, אחרי פז"מ חובה של עוד שנתיים הגשנו בקשה לאזרחות, חלפה כמעט עוד שנה, עשינו מבחנים ואתמול נחתה בתיבת הדואר הודעה. זהו- הגענו לקו הסיום נשאר רק טקס השבעה. אה ולמתי הטקס נקבע? נכון. השמיני במרץ.
לפני ארבע שנים נכנסנו לגור בבית הזה שאנחנו אוהבים נורא. סיפרתי כבר כאן שהבעלים החליטו למכור אותו. החליטו ועשו. מכרו מהר ומכרו יקר. השמועה אומרת שהבעלים החדשים שקנו קנו להשקעה ורוצים שהדיירים קרי אנחנו, ימשיכו לגור. בינתיים זה רק בגדר שמועה ולא נדע סופית עד לפגישת העברת הבעלות וסיום העסקה. מתי הפגישה? כן. בשמיני למרץ.
אתמול רגע לפני השינה פתחתי את האי מייל. הבוס שלי שואל אם אני מוכנה לבוא לארץ כדי להופיע בדיון הוכחות בתיק שעבדתי עליו. הוא משלם כרטיסי טיסה והוצאות. למתי הדיון נקבע? אה כן. השמיני למרץ.
מה זה הדבר הזה? מישהו טמן מגנט רב עוצמה בתאריך האומלל הזה בחודש השומם הזה? האם זוהי דרכו של חודש מרץ להתנקם בי על שנים של התעלמות ואדישות?
זהו, לדעתי סוף העולם שתמיד מדברים עליו הגיע, וזה לא יקרה בשום תאריך סקסי עם מלא אפסים ומספרים יפים ועגולים. זה כנראה יקרה בשמיני למרץ. איזו אכזבה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
