וואו, כמה זמן לא הייתי פה.
מפעם לפעם הביקורים שלי בבלוג הזה מלמדים אותי על עצמי יותר דברים.
עכשיו, בהיבט לאחור, על כל הזמן שחלף אני יכולה להגיד בפה מלא שהייתי י-ל-ד-ה נטו.
כל הפוסטים שפירסמתי כאן ניראים לי כמו בועה וסוג של מפלט בחרתי ליצור לעצמי כדי לא להיפגע..
במקום להסתכל על הדברים החיוביים שיש לי בחיים העדפתי להסתכל על השלילי ומה שעושה לי רע.
רוב הדברים שנכתבו כאן, הם סוג של תלונות.
הפעם אני רוצה לעשות משו הפוך.
הפעם אני כותבת את הפוסט הזה עם מלוא הסיפוק שיכול להיות לבנאדם מעצמו ורק מהדברים הקטנים שעוברים עליו ביומיום.
הפעם לא באתי לפה כדי להתלונן, לקטר, לבכו או להתבכיין כמה רע לי ואני לא סובלת את המשפחה שלי, או כמה לא טוב לי בחיי האהבה ומספרת על הרצון שלי להיות אזרחית...
אז חלפה כבר חצי שנה מאז הפוסט האחרון, בנתיים כבר הסתפקתי להשתחרר מצה"ל ולהיות אזרחית למשך 3 חודשים מלאים...
התקופה לא שונה בהרבה, תלוי איך בנאדם בוחר להסתכל על הדברים..
בנתיים אני לא עושה עם עצמי שום דבר, יושבת בבית ונהנית מהחוסר מעש בדומה לשאר הדברים הקטנים והמובנים מאליהם בחיים.
חושבת שעברתי סוג של שינוי, אני אוהבת את ה"אני"החדש שלי.
לא שהשתניתי לגמרי...פשוט מתסכלת על הדברים בצורה קצת שונה, באור בהיר וטוב יותר.
בנתיים שיהיה לכולנו לילה טוב :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
