"את שומעת? היא קוראת לו קבוק, הוא קורא לה בוטן, והכלב יוצא קשיו, לפי ההיגיון הזה" אמרתי, מביט בראי ומהרהר מה ללבוש לחתונה של חבר שלי הערב.

"הו, קבוק, בוטן, קשיו שלי...בוא הנה..." הבחורה גיחכה והתכרבלה על המיטה בהתפנקות לרגע. היא פשטה את ידיה לחיבוק. כרגיל, היא היתה מוכנה עוד לפניי. נשים, הן עושות את זה במכוון, להיות מוכנות עוד לפנינו ואז להציק לנו שאנחנו האשמים באיחור לאירוע.

רטנתי בזעף, "חכי חכי, עוד אראה לך למי יש בוטן ומי מקבלת תיכף קשיו!" ושלחתי את ידי אל הרול-און דאודורנט שעל המדף כדי למרוח אותו. היא ציחקקה ואני שמתי לב שאני מחזיק בידי את בקבוקון הלובריקציה (אתן לא באמת רוצות לדעת מה זה) במקום הדאו. מי לעזאזל שם את הדברים האלה באותו מקום? ולמה הם באותו גודל? מאוד חשוד.

על כל פנים ההתלבטות הבאה היתה כמה לרשום על הצ'ק לחתונה. זאת אמורה להיות חתונה של חבר טוב שלי, ואנחנו מכירים מכיתה א'. אז כמה באמת נותנים לחבר טוב?

בדרך כלל אנשים כשהם מקבלים את ההזמנה לחתונה קודם כל מופתעים שזהו, ההזמנה אשכרה באמת הגיעה, ואח"כ הם חושבים - "כמה?". האמת, זו השאלה הכי חשובה, כי ברור שכולנו רוצים ללכת לשמחות, אחרי הכל "להיפגש בשמחות" זה הביטוי הכי קלישאתי, אבל אף אחד לא רוצה גם לפשוט את הרגל אחרי 5 הזמנות לחתונות וגם להיראות קמצן. בכנות, כולנו אומרים "מה זה משנה, שמים סכום קבוע לפי מפתח קירבה", אבל מי שאומר שהוא לא חושב כמה להביא ולאיזה חתונה לבוא או לא, משיקולים כספיים הוא או שקרן או שרי אריסון שבטוח לא רוצה ללכת לחתונה של עופר גלזר, היא כבר תרמה לו מספיק כסף .

כמובן, אפשר ללכת למחשבון, שלטענת המפתחים הוא מביא בחשבון דברים כמו עונה, מיקום האירוע (אולם, בחוץ וכו') ואללה יוסטור, גם את תאריך החתונה. איך רואים שהבעלים תלאביבי סנוב. לרוב האנשים המפתח לכמות הש"ח הוא הקירבה לחבר וסתם עקרונות אישיים בלתי ברורים. המחשבון נקב עבור חתונה של חבר קרוב, בחוץ, בתאריך זה וזה סכום של 650 ש"ח טבין ותקילין. אמרתי לו ישר ללכת לחפש את עצמו, שיכתוב לי את הצ'ק במקומי.

אחרי זה עשיתי צ'ק ליסט קטן בין מכריי, ומסתבר שבראש הרשימה עומדת מכרה שמביאה 1000 ש"ח לחתונה של הבסט פרנד שלה, כי זה פעם בחיים אפילו שהיא פושטת רגל תחת צ'פטר 11. אתם יודעים, הכבוד מחייב וכל זה.

אחריה באים כאלה שלא מוכנים ללכת לחתונות אם הם לא מניחים מינימום 750 ש"ח על השולחן. באמצע מביאים בערך 300-500 ש"ח ומוסיפים 100 ש"ח אם הם באים עם בן\בת זוג במבצע של השני במאה. המינימום התגלה כ-250 ש"ח ליחיד, ואת הרשימה חתם סטודנט תפרן שהביא משהו כמו 180 ש"ח. סליחה, את התחתית רושמים כל אלה שהגיעו לחתונה של עינב בובליל (בובליל משהו עכשיו, שכחתי) והשאירו מעטפות ריקות (וההפתעה בהחלט הגיעה לה).

הכסף גם משתנה בין תושבי הצפון למרכז-דרום. הצפונים יותר מתקמצנים

אז כמה אתם שמים במעטפה בדרך כלל? ולפי איזה קריטריונים?

ולסיום:

"תגידי, בא לך בטוב זוג אגוזי מלך?"

"... <קולות שינה>..."

(גילוי נאות: הח"מ עוד לא נשוי, מתכנן בכלל לא להיות נשוי פרט להסכם כסף-תמורת-מין אצל העו"ד )

(הפוסט בהשראת: יובל)