ובכן, לרוב הסיבה העיקרית לכך שגבר לא קם בבוקר בזמן היא לרוב נשים, כך שמטעמי צניעות, אמנע מלציין את הסיבה המדויקת (והעיקרית) לכך שהפסדתי חלק משנתי היקרה מאוד בלילה.

(ולא, לא היו דברים בגו, למרות שנשים היו גם היו)

ולאחר מכן רבצתי על המיטה בשעה מאוחרת מאוד, לאחר שסיימתי לקרוא את הסוף של "בסימן וונוס" – ספר של אורי אדלמן, שלדעתי הוא ספר טוב, קולח, נעים ועם סוף מפתיע – משום שהוא היה חצי מרגיז חצי צפוי – אבל זו הגדולה של אדלמן ז"ל שהוא ידע לעשות סופים כאלה.

ואז כיביתי את המנורה שליד המיטה, התכרבלתי בשמיכה, בחושך, וחשבתי לי על כל מיני דברים בעבר הרחוק. היה חסר לי לשכב קרוב למישהי, קרוב פיזית, בלי להגיד את המשפט הזה "בואי לא נעשה כלום, רק נשכב מחובקים", או בגירסה החצי מחוייכת הזו "אני מבטיח לא לנסות לזיין אותך". יעני, פשוט רובצים ביחד, סתם ככה, זה לצד זו, חברים טובים שמדברים על הכל, משתפים וכו' אבל בלי סקס, רק לישון כמו שני אנשים נורמלים. להביט על האור והצל משחקים משחקים על המיטה, מתארים קווי מתאר של מה שיש או מה שאין שם.

לפעמים כאילו, רוצים פשוט קירבה אנושית, להתכרבל, לחבק, להרגיש, לשתף חום גוף. אין אדם שזה לא קורה לו לפעמים, אבל לגברים איכשהוא יותר קשה להודות בזה שהם גם זקוקים לזה לא פחות מנשים.

ואז המחשבות התגלגלו לפעם האחרונה שזה קרה, ואני לא מדבר על להישאר לילה אצל חברים, שאני עושה את זה לפעמים כשאני נשאר עד מאוחר איפשהוא – והתשובה העגומה היתה שלפני יותר מדי זמן. מצד שני, ברור שבשביל דברים כאלה, צריך לעבוד הרבה בשכנועים, או מינימום להיות חתיך עולמי (ע"ע בחירת ג'וד לאו ע"י איזה מגזין, ואחרים). קשה לבוא למישהי ישר בטיעון "בואי נישן ביחד, ואני מבטיח לא לנסות לזיין אותך בלילה, לפחות לא הלילה הזה". כי אז הדבר היחיד שתקבל זה מבט אלכסוני ששואל אותך "תגיד, אתה רציני? כי אני לא מאמינה שהשתחררת מאברבנאל בדיוק היום" (וכמובן, הסיכוי לקבל סקס הוא גם זהה).

נו טוב, דברים טובים באים כל כך לעתים רחוקות, כי רק ככה לומדים להעריך אותם באמת – כמו שסבתא אמרה

אבל באמת שהיום הזה לא היה כל כך מדליק. די התעצבנתי כשהמרצה דפק אותי בציון מביש באיזה תרגיל, אבל ההרגשה שלי היא שהוא אמר בניסוח דק מאוד שאפשר להגיש בשנית כדי לתקן את הציון. אז זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות. אבל מה שיותר הרגיז אותי, היה שבאמצע ההרצאה מישהי שלא ראיתי שנה, טרחה להזכיר את עצמה בהודעת SMS "היי שלום, מצטערת שלא יצרתי איתך קשר הרבה זמן, אבל היו לי בעיות בלימודים וכל זה, אבל אל תדאג נהיה בקשר."

וזה הגיע אחרי שבזמנו ניסיתי ליצור איתה קשר, אחרי שנעלמה לי מהרדאר. התקשרתי לבית שלה בזמנו, להזמין אותה לצאת, סתם לשבת לדבר, להתעדכן מה קורה, אמרו לי היא מסתובבת וזה. אמרתי בסדר, תשאירו הודעה שהתקשרתי. לפעמים דיברתי איתה והיא שמחה לשמוע, אמרה נדבר בכיף נשב נדבר, ובסוף מה שהיה זה נאדה, לא בטיח ולא אבטיח, ולא כלום. לא חזרה. בסוף התייאשתי ואמרתי לא רוצה לא צריך, למה אני צריך להטריד את עצמי. וכך עברה לה תקופת שקט עד היום.

והיום – הפתיעה אותי עם איזה התנצלות מצחיקה על המאמצים. למדנו ביחד במשך זמן. רציתי לצאת איתה בזמנו, אבל אז התברר שיש לה חבר, ואני לא יוצא עם נשים תפוסות, כך שלמדנו להיות חברים טובים. ואז היא התחילה להסתבך בבעיות, וישבתי והקשבתי לה ונתתי לה תמיכה שהיא למדה להעריך. ואז בזמן האחרון היא נתקעה בבעיות משלה ונעלמה לי, כמו שאמרתי קודם. נו אז שהיא תלך לחפש אותי. שתשכח מזה מי שלא חוזרת לניסיונות ליצור תקשורת.

ואתם יודעים מה היה הסוף? השארתי לה אחרי ייבוש ארוך (שלא נראה לי שיעזור) שאני לא בדיוק אהיה מסוגל להבין מה היה אבל אני כן מסוגל לסלוח לה על העלבון.  סעאמק יש לי בכל זאת חולשה לנשים. לא יעזור כמה שאצהיר שאני רשע מרושע.