ובכן, תודה לרנצ'וק על התזכורת שכבר איזה שנה לא כתבתי.

באופן אירוני, הפוסט הקודם נפתח בכך שאני עובר בית, מהצפון לתל אביב, ומביע תקוות לשותפה נהדרת, לחברים חדשים ולהתחלות חדשות.

ועוד מעט ראש השנה, ועברה שנה מאז...

אז מה השתנה?

הבנתי שדירת שותפים זה אולי מתכון יפה לחיסכון בכסף, אבל זה תלוי גם בשותפים. קיבלתי שותפה די OCD ולאחר כחודשיים הבנו כבר שאנחנו רוצים לפרק את השותפות כי זה לא עובד, היא פולשת לאיפה שלא צריך. בהתחלה ויתרתי לה כי הייתי נחמד אבל עכשיו כבר נמאס לי להיות נחמד ואז היא מתלוננת שאני כבר לא נחמד. ברור. שנינו מחכים פשוט לסיום החוזה ואז כל אחד יילך לדרכו ולדרכה.

גם בגיל שלי... אנשים גרים לבד, לא עם שותפים... ואני גם מרגיש בשל לזה, שלא אהיה לבד בדירה אלא אצא הרבה יותר. לפני כשנתיים גרתי לבד אבל הייתי לבד כמו כלב ובגלל זה רציתי נורא שותפים, שפחדתי להיות לבד בלי אנשים מסביב. בגלל זה אני גם רוצה להישאר באיזור תל אביב – כי שם יש את כל העניינים. נכון, יקר, אבל אם אין לך אוטו תחשוב שזה כבר כלול בהוצאות. אם אני אהיה בר"ג או בגבעתיים, זה פשוט רחוק מכל העניינים, כמו להיות במקום שכולם שם בפנסיה או רדומים או סתם מתים מוחית. (אני אשמע בטח טענות שזה לא נכון. מצד שני, תבדקו את חיפה, שם בהחלט אין כמעט חיים פרט לכאלה שעושים מאמץ ויורדים לעיר התחתית לפאבים ואז מגלים שהם חוזרים לבית בשכונה שאין בה חיים, רק רדומים. לא כיף)

בכל מקרה, עכשיו זה הזמן להתחלות חדשות מחדש – החוזה נגמר עוד כחודש בערך, ואני בדיוק עכשיו מחפש דירה חדשה (אם מישהו מכם שומע על דירה שמתפנה בצפון ישן או באיזור טוב בלב תל אביב, אני נורא אשמח לפרטים כמה שיותר מהר. דירות פה נעלמות במצמוץ עפעף) כבר כמה חודשים. הכל פה נורא יקר יחסית אבל גם לזה הסתגלתי, שכמעט חצי משכורת תיעלם לי, אבל אין ברירה. זה הצפון הישן. איזור טוב. קצת כואב הלב, ואם לא אמצא דירה בשבועיים הקרובים, יכאב הלב עוד קצת ואחפש ברמת גן או גבעתיים ואם גם לא אז, אז אכנע ואחפש שותפים... זה רק שנה עד למעבר הבא... ואם בתל אביב דנן – אולי אפילו יותר משנה.

ואני לא רוצה לחזור לתקופה הזו של חיזור על הפתחים, של לבוא לועדות קבלה. זאת טראומה שאני לא רוצה לחזור עליה פעם נוספת. אז מוטב שאעשה מאמץ ואמצא דירה לבד.

מה חוץ?

מצאתי בת זוג בגילי, שהיה נורא כיף, סקסית, חמודה, משוגעת וכיפית. גרמה לי לפרפרים בבטן ולהמון רגשות שחשבתי שנעלמו מזמן. התאהבתי בה במהירות. לצערי לאחר כמה חודשים נפרדנו כי היינו נורא שונים באופי. אני הייתי משוכנע באופטימיות הרגילה שלי, שאפשר לגשר, היא היתה סקפטית. לצערי, היא גם צדקה. לא הצלחנו להסתדר. בכל מקרה, מדברים עד היום ומפרגנים אחד לשני כשאפשר. אולי זו הוכחה שאנשים מתבגרים עם הזמן ולומדים שיעורים מהחיים... מה שכן, למדתי די הרבה ממנה ומאחרים על העולם הקשה הזה שנקרא תל אביב. לא קל פה, חבר'ה, לא קל. אז גם זה ברשימה של הדברים לשנה החדשה, למצוא אהבה חדשה.

ובכלל? כשאני מסתכל, טוב לי, אני גר בתל אביב, יוצא לאירועים, הולך לפאבים, עובד בעבודה מגניבה על דברים מגניבים (זה נשמע טוב כשאני אומר "חבר'ה, אני אחראי על כל ה... של עיר שלמה" וכולם אומרים וואו, אפילו שהם מרוויחים יותר כסף ממני, בטוח, וגם טסים יותר לחו"ל, עדיין זה נשמע טוב, עושה לי סוג של נעים בגב, לדעת שגם אם אני לא מרוויח בוחטות, אני עושה דברים שהם לא עושים. מצד שני, אני גם רוצה את הבוחטות האלה, מודה). תכל'ס יש לי מעמד מקצועי מצוין ומשכורת טובה ויציבה. צריך להסתכל על החיובי, ללמוד ממנו ו... להתחיל התחלות מחדש, גם אם זה מפחיד קצת. מה לא עושים בשביל דירה חדשה וזוגיות חדשה, שזה מה שכולנו רוצים בחיים? שנהיה מאושרים עוד קצת טיפה יותר?

יהיה טוב, כן?

מקווה לעדכן בהמשך, קצת יותר מפוסט לשנה, אני מתפשר על פוסט לחודש, הולך? לפחות, עוד פוסט לשנה החדשה, בתקווה עם חדשות שמצאתי קורת גג חדשה לשנה החדשה