אז הסתבר לי שלמזלי אין מחר חובת מצגת, אבל כן יש ויש לשבוע הבא, ויש בדיוק מחר לילה אחד כדי להכין ולהגיש איזה תרגיל ענק, לפני המבחן שתקוע לי ביום שלישי (שזה יוצא קרוב מדי). נראה לי שאני אתחיל אותו וגם אוותר על המבחן, כי אין לי כוח לשניהם. מועד ב'. אבל לפחות יהיה לי זמן להתכונן.

נראה שהתוכניות שלי להשתלט על העולם מתנגשות עם היצר הטבעי שלי לעצלנות טבעית (סתירה?) וכך אני מתמודד בקושי עם החובות בעבודה, בלימודים, פר"ח ובשאר נושאים אך לא בהתלהבות ועוד מרגיש שחסר לי זמן כשבפועל יש זמן לו רק הייתי חרוץ מספיק.

מצאתי במהלך פישפושיי אחרי איזה טופס זה או אחר בלימודים (הבלגן חוגג) מספר שרידי דפים ישנים ששירבטתי אי אז כשהייתי עוד בי"ב, (לפי התאריכים, וכתב היד) והשתעממתי אז שיחקתי בלגנוב משייקספיר את מקבת שלו (הה, ההשפעה של שיעמום בשיעורי ספרות), רק בוריאציה של חריזה טיפה מבדרת:

[השטן מחליט שהוא משועמם להחריד ואז הוא רוצה קצת אקשן, ומצווה על השדים שלו לחרחר מלחמה. הם לא כל כך מרוצים ומעדיפים לשלוח את המכשפות (מקבת? מישהו?) להתעסק עם המלאכה הבזויה. הוא מוצא שעיר לעזאזל מסכן (בהומור דק של משחקי מילים) ומטיל עליו את המשימה וגם בוחר לו שני מועמדים  - טורגון, דוכס פושט רגל ודבריס, נוכל זריז ידיים כדי להתעותם בדרך הישר, אבל חסל הבלים - הנה קטעי הטקסט, או לכל הפחות כמה מהחלקים ממנו ששרדו בכתב יד ובדפוס, באין לי את הקובץ המקורי אשר נעלם לי עם קריסת המחשב]

ועוד יש כמה קטעים שנשארו חבויים בכל הקישקעס של חומר ישן מהלימודים. אולי בחופשת הקיץ אנער את האבק מהעתיקות האלה של העבר ואהרהר אם כדאי לי להשקיע בשיחזור של "מקבת, הגירסה הקצת שונה בחרוזים". 

אז זהו, בתקווה שלא ייגעתי אתכם מדי. ועתה אחזור לעבודתי שצריך להשלימה לפני שאלך לישון לשעתיים שלוש (מחר יום ארוך וקשה, יותר משם של גרוזיני). לילה טוב חבר'ה, ושיהיה לכם יום מלא בחיוכים, הנאה, ציצים (לגברים, אני מאשים פה את תמו'ש שמתעסקת בציצים, תחת רגליים ומקבלת פה פרסומת חינם ) ומה לא.