לאחר יום מתיש, התעוררתי עכשיו ובאין מה לעשות בשתיים וחצי שלוש בלילה (אולי בחמש שש), אז כל מה שנשאר לי (הרדמתי אנשים אחרים במסנג'ר, שרק רצו לישון, אז הם נרדמו במילא) היה לכתוב את הפוסט הזה.

קצת לא קל בזמן האחרון. אתמול (שלישי) כל מה שהשתבש – מצא לנכון להשתבש. אני מקווה שזה סימן טוב או משהו לזה שיהיה לי מזל בלוטו אבל כידוע בבדיחה ההיא, מי שלא ממלא לוטו – לא זוכה. לפחות שיהיה קצת מזל באמריקאי ביום חמישי, כי מי שלא יודע, בונה על אלוהים .

אפרופו לימודים, קיבלתי מייל מהטכניון, שבאופן מוזר מכריז על קורס חדש לטובת אלה שמתקשים לתקשר בפאבים ובחתונות עתירות סאונד:

"שלום רב,

אגודת הסטודנטים, ביוזמת סטודנטים חירשים, נרתמה להכנסת קורס בשפת סימנים לחירשים. מדובר בקורס לשפת הסימנים הישראלית שאמורה להיכלל בתוכנית הלימודים של המחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. הקורס יזכה בנקודות אקדמיות."

עד פה ההקדמה, בלה בלה על מה זה שפת סימנים ואיכשהוא גם נועם חומסקי, בלשן (יהודי) אנטישמי ידוע, נכנס לסיפור ועושה בו מה שהוא עושה [], ואז מגיעה ההנחתה – למה טוב לנו ליהודים ללמוד שפת סימנים?

"דמיינו לעצמכם, אם הייתם בדיסקוטק, כשיש רעש מסביב, איך הייתם יכולים לדבר עם בני הזוג שלכם? אולי אפשר להשתמש בשפת סימנים? לימוד השפה ידידותית למשתמש, קלה, מאתגרת, ותעשיר בידע ותקשורת עם חרשים וכבדי שמיעה."

עד כמה שאני זוכר מהימים שלי בחתונות ודיסקוטקים, באמת שזו בעיה לדבר, כולם גומרים את הערב על עקבים כואבים (אצל הנשים), נעליים לוחצות (כן! אסור לצאת לדיסקוטק עם סניקרס, מי יסתכל עליך כבר? ) ובעיקר עם גרון צרוד מנסיונות לתקשר עם הנשים . בגלל זה כשרוצים לדבר, בורחים או החוצה לקפוא מקור או לאיזה כוך קטן וחשוך שבקושי מבודד, ואז מכריזים בצמוד לאוזן שכל מה שבא לך זה לקרוע לה את הצורה בצמוד לקיר, ואם אתם כבר בכוך, אז למה לא. הבעיה בכוך היא שהבחורה גם יכולה להכניס לך בירכייה בטעות לביצים (אוי, המקום קטן! ) ולנטוש אותך ואף אחד לא ישמע אותך בסאונד עד לסגירת המועדון. שלא לומר שהמצב דומה בחתונות, רק ששם אפשר, רחמנא ליצלן, לסיים עם חתונה נוספת בטעות בגלל בעיות הבנה, או להסתבך עם האבא של הכלה .

אז בעצם למה לא? מעכשיו שפת הסימנים תשלוט בנו ולא יהיו לנו כאבי ביצים! להבא, נסמן בדיסקוטק תנועה עם היד על הביצים ("אני חושב שאת מושכת מאוד ואני מתעניין בך"), הפוטנציאלית תסמן עם יד על הגרון ("היית מת"), והרמת ירך קלה, עם כיפוף בברך ("רוצה ברכייה?"), אנחנו כמובן נסמן בנסיגה טקטית, ונברך על זה שיותר לא צריך להיתקע בכוך ההוא כדי להבהיר עניינים.

בחתונות עכשיו גם זה יהיה מאוד פשוט. מסמנים תנועה של אוכל ("נכון העוף פה שרוף משהו?"), השני יסמן בהעוויית פנים כזו:  ("אל תתחיל, האישה שלי בישלה את האוכל!")...

אז נסיים להיום בברכת סימון נעים. אשמח להצעות לסימנים פוטנציאליים לסיטואציות נפוצות בישראל. זה יהיה משעשע . אתגר: איך ערס מתחיל עם בחורה על חוף הים?